הבולוס המשולב הוא האפשרות המתאימה ביותר במקרה זה. ארוחות עשירות בשומן מאטות את קצב ספיגת הפחמימות ויכולות לגרום לעלייה מאוחרת ומתמשכת ברמות הסוכר. הבולוס המתמשך מספק חלק מהאינסולין באופן מיידי לכיסוי הפחמימות, ואת החלק הנותר לאורך זמן כדי להתמודד עם ההשפעה המאוחרת של השומן על רמות הסוכר. תשובה א. הגדלת ה-ICR ל-1:10 בערב פחות מתאים: בעוד שזה יספק יותר אינסולין, זה לא יפתור את הבעיה של העלייה המאוחרת בסוכר. זה עלול לגרום להיפוגליקמיה מוקדמת ועדיין להשאיר היפרגליקמיה מאוחרת. תשובה ג. הקטנת זמן פעילות האינסולין ל-3 שעות לא מתאים: הקטנת זמן הפעילות תגרום למשאבה לחשב שהאינסולין פועל לזמן קצר יותר, מה שעלול להוביל למתן יתר של אינסולין ולהגביר את הסיכון להיפוגליקמיה. תשובה ד. הגדלת הבזאל ב-20% בשעות הערב והלילה לא מומלץ: הגדלת הבזאל עלולה לגרום להיפוגליקמיה בין הארוחות ולא תפתור את הבעיה הספציפית של היפרגליקמיה לאחר הארוחה.