בניסוי ה"שורש המפוצל" (Split Root) הקלאסי משנות ה-80 (דייוויס), שבו צד אחד של השורש יובש והשני הושקה, הפיוניות נסגרו למרות שהנצר היה רווי מים. מה הייתה המסקנה המקובלת בעקבות ניסוי זה במשך שנים רבות?
בניסוי המאוחר יותר של כריסטמן (Christmann), שערער את הדוגמה הישנה, השתמשו בהרכבות של צמחים מוטנטים שאינם יודעים לייצר ABA. מה קרה כאשר השורש (הכנה) היה מוטנט (לא מייצר ABA) והנצר (הרוכב) היה נורמלי, תחת עקת יובש בשורש?
בניסוי של פרופ' אריאל נובופלנסקי עם צמחים "משורשרים" (כל צמח חולק עציץ עם השכן), יצרו עקת מים רק לצמח הראשון בשרשרת. מה קרה לצמחים השכנים (למשל T3) שכל שורשיהם היו במים ולא חוו עקה ישירה?
בניסוי שבו הינדסו גנטית צמחי טבק כך שיבטאו אנזים המעלה את רמת הרוויה (Saturation) של חומצות השומן בממברנת הכלורופלסט (כמו PG), מה הייתה התוצאה בחשיפה לקור?