ישן
לפניכם שלושה משפטים הנוגעים לניכויים מותרים כנגד השבח במכירת זכות במקרקעין, אותם לא דרש המוכר לפי הוראות פקודת מס הכנסה: כל הוצאה בגין תיווך עד לשיעור 2% משווי הרכישה בעת רכישת הזכות I במקרקעין הנמכרת. כל הוצאה שהוציא המוכר למימון הרכישה והמכירה של הזכות במקרקעין II הנמכרת. כל הוצאה משפטית שיצאה בגין הזכות במקרקעין הנמכרת. III על פי הוראות חוק מיסוי מקרקעין, איזה/אילו מהמשפטים הנ"ל נכון/ים?
| done | ||
משפט 1 נכון – סעיף 39)5( לחוק מיסוי מקרקעין. משפט 2 שגוי – סעיף 39א קובע מגבלות
לגבי התרת ההוצאה. משפט 3 שגוי – ההוצאה שמותרת מצומצמת רק לשכר טרחת עורך דין
ששילם המוכר בקשר לרכישת הזכות במקרקעין ומכירתה, ולא כל הוצאה משפטית – ס' 39)7(
לחוק מיסוי מקרקעין.
נערך
Jun 18 '25 - 21:25
Sharel Shitrit
visibility
חדש
* השאלה נוספה בתאריך: 12-06-2025