תיאוריית האפקטים הטרופיים והמנגנונים האפיגנטיים מסבירה חלקית את ההשהיה בתגובה לטיפול תרופתי בדיכאון, תוך התמקדות בשינויים מבניים בסינפסות וביטוי גנים. כיצד קשורה עלייה באצטילציה של היסטונים, כפי שנצפתה במודל עכברי לדיכאון, לשיפור הטיפולי ולמנגנון ה-BDNF?