שאלה | כיצד תורמות דוגמאות נוירולוגיות כמו תופעת המוח המפוצל (Split Brain) ואפילפסיה של האונה הרקתית (Temporal Lobe Epilepsy) לדיון בהפרעת זהות דיסוציאטיבית?

כיצד תורמות דוגמאות נוירולוגיות כמו תופעת המוח המפוצל (Split Brain) ואפילפסיה של האונה הרקתית (Temporal Lobe Epilepsy) לדיון בהפרעת זהות דיסוציאטיבית?

		הם מספקים הוכחה חד משמעית לכך שהפרעה זו היא מצב נוירולוגי בלבד, שאינו קשור לגורמים פסיכולוגיים או חברתיים.
		הם מדגימים כיצד אנומליות מוחיות פיזיות יכולות להוביל לחוויות של תודעה מפוצלת או תפיסה משובשת, ומציעים הקבלות ביולוגיות להיבטים של ההפרעה.
		הם מראים שתנאים כאלה מלווים תמיד בנזק מבני גלוי באונות הרקתיות של המוח ובהיפוקמפוס.
		הם משמשים בעיקר כדי לשלול כל פרשנות פסיכולוגית או פסיכואנליטית של הפרעת זהות, תוך הדגשת אטיולוגיה ביולוגית בלבד.