הסכולסטיקה לא הייתה מערכת אמונית או דוקטרינית אחת, אלא גישה פילוסופית שנעשתה בה שימוש נרחב באירופה בימי הביניים, במיוחד באוניברסיטאות ובבתי ספר. במקום להיות מבוססת על אמונות דתיות מקובלות, הסכולסטיקה הציעה שיטה של דיון נרחב ומדוקדק של רעיונות באמצעות היגיון וניתוח מושגי. תהליך זה, שבו דנים ומתבוננים במושגים בצורה מעמיקה, היה מאפיין עיקרי של המחשבה הסכולסטית.