אֶרנסט הֵקֵל היה זואולוג ומדען טבע גרמני (1834-1919).
הֵקֵל פיתח את תיאוריית ההתפתחות ושילב אותה עם היררכיה גזעית, מה שהוביל להאנשה (animalization) של קבוצות אוכלוסייה אנושיות.
הֵקֵל, בספרו "ההיסטוריה של הבריאה" (The History of Creation), שנכתב בגרמנית ב-1868 ופורסם באנגלית ב-1878, טען כי תריסר קבוצות שפה (או מיני אדם) התפתחויות נפרדות ומקורן באנשים פרהיסטוריים (שלא דיברו שפה) שהתפתח מהם היצורים האנושיים שאנחנו מכירים היום.
הֵקֵל האמין כי השפות עם הפוטנציאל הגדול ביותר, כמו השפות השֵׁמִיוֹת והאִנְדו-אירופיות, יצרו גזעים בעלי הפוטנציאל הגדול ביותר מבחינת כישורים ויכולות אנושיות.
תיאוריה זו, שהתבססה על רעיונות התפתחותיים, שילבה את ההתפתחות האבולוציונית עם היררכיה גזעית, תוך שהיא מקשרת בין שפות מסוימות לבין פוטנציאל גזעי. רעיונותיו, שהיו נפוצים בתקופתו, נחשבים כיום לשגויים ומזיקים כי הם מייחסים ערכים גזעיים לאנשים על פי השפות בהן הם דיברו, דבר שאין לו כל בסיס מדעי.