שאלה | אם כן, המיתוס לא יודע להציע קישורים מהותיים בין התופעות הפרטיות ולחושבן במסגרת כוליות מערכתית. אבל בסופו של דבר גם הוא מסביר דברים! גם הוא מציע סיבות משלו לאירועים! כלומר, גם הוא מציע קישוריות משלו. מהו האופי של הקישוריות הזו שאיננה פנימית ומהותית לתופעות?

אם כן, המיתוס לא יודע להציע קישורים מהותיים בין התופעות הפרטיות ולחושבן במסגרת כוליות מערכתית. אבל בסופו של דבר גם הוא מסביר דברים! גם הוא מציע סיבות משלו לאירועים! כלומר, גם הוא מציע קישוריות משלו. מהו האופי של הקישוריות הזו שאיננה פנימית ומהותית לתופעות?

		A היא קישוריות חסרת כל פשר (אי אפשר להבין מה המיתוס אומר)
		B היא קישוריות אד-הוקית, כלומר כזו הנוגעת למקרה נקודתי ולא לעקרונות וחוקים כלליים ולעיתים קרובות היא בעלת אופי פרסונלי (הנוגעת לרצונו, לאופיו, לרגשותיו או להתנהגותו, של מישהו, בדרך כלל אל בעל כוח, או לגורלו המיוחד של מישהו ספציפי וכדו׳)
		C היא קישוריות בעלת אופי סיפורי: אוסף של כוחות ספציפיים שפועלים ואירועים ספציפיים המאורגנים במסגרת של עלילה לצורך תיאורו של עניין ספציפי. הקישוריות הזו מתקבלת על התודעה המיתית כמציאותית בגלל אופיה האסתטי-ספרותי: לא הקשר המהותי בין היבטי וגורמי הדברים נותן תוקף לקישור אלא העובדה שהוא מסופר ונשמע שוב ושוב ושוב ומעצב כך את תודעת הסדר והקשרים במציאות.
		תשובות ב ו-ג נכונות

מיין לפי