מטופל בן 62 עם אי ספיקת כליות כרונית בשלב 4 (eGFR 25 מ"ל/דקה/1.73מ"ר) מתלונן על עלייה ברמות הזרחן בדם. הדיאטנית ממליצה על הגבלת צריכת החלבון והזרחן. איזה מהמזונות הבאים יהיה הבחירה המיטבית עבור המטופל בהתחשב ביחס זרחן-חלבון?

היחס זרחן-חלבון הוא כלי חשוב בתכנון תזונה למטופלים עם אי ספיקת כליות. היחס הרצוי הוא פחות מ-10-12 מ"ג זרן לכל גרם חלבון. נחשב את היחס עבור כל אפשרות: א. חזה עוף: 185 / 25 = 7.4 מ"ג זרחן/גרם חלבון ב. ביצה קשה: 86 / 6 = 14.33 מ"ג זרחן/גרם חלבון ג. טופו מוצק: 95 / 8 = 11.9 מ"ג זרחן/גרם חלבון ד. גבינת קוטג': 159 / 11 = 14.45 מ"ג זרחן/גרם חלבון הטופו המוצק הוא הבחירה המיטבית כי: 1. יש לו יחס זרחן-חלבון נמוך יחסית (11.9), שעדיין מתחת ל-12. 2. הוא מקור צמחי לחלבון, שעדיף במצבי אי ספיקת כליות בגלל עומס חומצי נמוך יותר על הכליות. 3. הזרחן בטופו (ממקור צמחי) נספג פחות טוב מזרחן ממקורות מן החי, מה שמועיל במצב זה. 4. כמות החלבון בו הנמוכה ביותר ולכן בהתחשב בעובדה שרוצים לתת למטופל דיאטה דלת חלבון וזרחן זו הבחירה הכי מתאימה. למה האפשרויות האחרות פחות מתאימות: תשובה א-. חזה עוף: למרות שיש לו את היחס הנמוך ביותר, הוא מכיל כמות גבוהה של חלבון (25 גרם ב-100 גרם), מה שעלול להקשות על שמירת מגבלת החלבון היומית תשובה ב. ביצה קשה: היחס זרחן-חלבון גבוה יותר (14.33). בנוסף, זהו מקור מן החי עם זמינות ביולוגית גבוהה של זרחן. תשובה ד. גבינת קוטג': היחס זרחן-חלבון הוא הגבוה ביותר (14.45) מבין האפשרויות. בנוסף, מוצרי חלב ידועים כמקורות עשירים בזרחן עם זמינות ביולוגית גבוהה, מה שפחות רצוי במצב זה.