אישה בת 29 בשבוע ה-10 להריונה מופנית לייעוץ תזונתי דחוף. היא סובלת מהיפרמזיס גרבידרום עם בחילות והקאות חמורות. מדווחת על איבוד משקל של 5 ק"ג בחודש האחרון ואי-יכולת לשמור על מזון ונוזלים. בדיקות מעבדה מראות: נתרן 132 מא"ק/ל' (תקין: 135-145), אשלגן 3.2 מא"ק/ל' (תקין: 3.5-5.0) קטונים בשתן: חיובי המטוקריט: 44% אלבומין בדם: 3.2 ג'/דצ"ל ויטמין B1 (תיאמין): 20 נמול/ל' (תקין: 70-180) מהי ההתערבות התזונתית המקיפה והמתאימה ביותר לטיפול במצב זה?

. המטופלת מציגה סימנים של התייבשות והפרעה באלקטרוליטים לאור ההקאות המוגברות. 2. רמת התיאמין נמוכה מאוד 3. האלבומין הנמוך מצביע על מצב תזונתי ירוד. 4. הקטונים בשתן מעידים על פירוק שומן מוגבר מחסור באנרגיה מהמזון הטיפול המקיף כולל: - החזרת נוזלים ואלקטרוליטים דרך הווריד למניעת סיבוכים של התייבשות. - מתן תיאמין (בהתאם לפרטוקול רפידינג סינדרום וגם בהתאם למדדי בדיקות הדם) ומולטי-ויטמין - התחלת תזונה אנטרלית בהדרגה, לפי סבילות, לשיפור המצב התזונתי. תשובה א לא נכונה- במצב החמור הזה, המטופלת כנראה לא תוכל לסבול אכילה רגילה. היא זקוקה לטיפול אגרסיבי יותר שכולל מתן נוזלים ותוספים דרך הווריד. תשובה ג. לא נכונה- למרות שזו גישה טובה לטווח ארוך, היא אינה מתמודדת עם הבעיות המיידיות של התייבשות וחסר בתיאמין. תשובה ד. לא נכונה- צום מוחלט עלול להחמיר את מצבה התזונתי של המטופלת ולהגביר את הסיכון לסיבוכים. היא זקוקה לתמיכה תזונתית מיידית, לא להגבלה נוספת. לאחר ייצוב המצב הראשוני, הטיפול התזונתי ארוך הטווח בהיפרמזיס גרבידרום כולל הנחיות לאכילה קטנה ותכופה, הימנעות ממזונות מעוררי בחילה, והקפדה על צריכת ויטמינים ומינרלים חיוניים. מעקב תזונתי צמוד חיוני להבטחת בריאות האם והעובר.