מטופלת בת 50 עם אי ספיקת מעי קצר זקוקה להזנה פראנטרלית ארוכת טווח. היא סובלת מהיפרטריגליצרידמיה (רמות טריגליצרידים בדם 400 מ"ג/דל). איזה מההרכבים הבאים של תמיסת הזנה פראנטרלית יהיה המתאים ביותר עבורה?

עבור מטופלת עם היפרטריגליצרידמיה, חשוב להפחית את כמות השומן בתמיסה הפראנטרלית (דעיין אין צורך בהפסקת מתן שומן). הרכב של 60% פחמימות, 20% שומן ו-20% חלבון מספק איזון טוב: הוא מפחית את כמות השומן כדי לא להחמיר את ההיפרטריגליצרידמיה, אך עדיין מספק כמות מספקת של חומצות שומן חיוניות. כמות החלבון (20%) בטווח העליון של ההמלצות והפחמימות (60%) משלימות את יתרת הקלוריות הנדרשות ובטווח של ההמלצות . כמובן שגם דקסטרוז יכול להוביל להיפרטריגליצרידמיה אולם בתחילה נפחית את השומן בתמיסה שהוא בצורת טריגליצרידים. תשובה א לא נכונה - כמות השומן (35%) גבוהה מדי למטופלת עם היפרטריגליצרידמיה ועלולה להחמיר את מצבה תשובה ב לא נכונה - למרות שכמות השומן נמוכה, שיעור גבוה מדי של פחמימות (70%) עלול לגרום להיפרגליקמיה ולהגביר את ייצור הטריגליצרידים בכבד. בנוסף, 10% שומן עלול להיות נמוך מדי לאספקת חומצות שומן חיוניות בטווח הארוך. תשובה ד לא נכונה-כמות השומן (40%) גבוהה מדי למטופלת עם היפרטריגליצרידמיה ועלולה להחמיר משמעותית את מצבה. כמות הפחמימות נמוכה מדי ועלולה לגרום לחסר אנרגטי.