שאלה | היידגר טוען שמסורת הפילוסופיה במערב מאופיינת ע"י "שכחה". שכחה של מה בדיוק?

היידגר טוען שמסורת הפילוסופיה במערב מאופיינת ע"י "שכחה". שכחה של מה בדיוק?

		המסורת הפילוסופית שכחה את שאלת ההוויה ומשמעותה. היא פועלת עפ"י תשובה מסוימת לשאלה זו, בלי לשאול אם תשובה זו הינה היחידה או המוצדקת ביותר.
		היידגר מתכוון לומר שהפילוסופיה המערבית העכשווית מאופיינת בשכחה של ההיסטוריה שלה עצמה. כתוצאה מכך, היא מתנהלת כמשרתת דחויה של המדעים המדויקים ועוסקת בפתרון בעיות טכניות מנותקות מהקיום האנושי הממשי.
		הפילוסופיה המערבית שכחה את המשמעות של מהלך ה"קוגיטו" של דיקארט ("אני חושב משמע אני קיים"): ששאלת "ההוויה" כבר אינה רלוונטית כי דיקארט מוכיח שהנקודה הוודאית היחידה אותה ניתן לדעת היא תודעתנו שלנו.
		הפילוסופיה המערבית שכחה שהאל הינו הראשית התבונית היחידה שמסוגלת להסביר את מהות ההוויה ואת האפשרות של ידיעת אמת אודותיה.