דפנה קיבלה ציון טוב במבחן באנגלית ואמרה: "היה לי מזל", מה נכון לפי הספר?

התגובה של דפנה, המייחסת את הצלחתה ל"מזל" ולא ליכולת אישית, מעידה על תגובות של הכשלה עצמית (self-defeating reactions) ועל הערכה עצמית נמוכה או שברירית. • ייחוס סיבתי: דפנה אינה משייכת את ההצלחה (הציון הטוב) ליכולת שלה או למאמץ שהשקיעה. על פי הספר, ילדים בעלי מוטיבציה גבוהה להישגים הם אלו המייחסים את הצלחתם ליכולת ולמאמץ, ואת כישלונם למיעוט מאמץ. לעומתם, ילדים כמו דפנה, הנוטים לוותר בנקל בפני אתגרים ("מוותרים בנקל"), אינם בוטחים ביכולתם ולכן מייחסים הצלחה לגורמים חיצוניים כמו מזל. • הקשר לביקורת הורית: הספר מציין כי דפוס זה של "הכשלה עצמית" נפוץ בקרב ילדים שהוריהם נוטים לבקר את ערכם האישי (למשל: "רע מאוד מה שעשית") במקום להתמקד בהתנהגות או במאמץ. ילדים אלו לומדים לקשר בין הביצועים שלהם לבין הערך העצמי שלהם, וכתוצאה מכך חוששים מכישלון ומתקשים לקחת קרדיט על הצלחה,. • ההפך מ"הכשלה עצמית": לו דפנה הייתה בעלת הערכה עצמית גבוהה ומוטיבציה להישג, היא הייתה צפויה לחוש גאווה על ההצלחה ולראות בה תוצאה של כוחותיה וכישוריה, מה שהיה מעודד אותה להתמיד גם בעתיד