לאחר שרצפטור טרנסממברנלי המצוי בממברנת התא קושר ליגנד, לחלק הציטוזולי של הרצפטור נקשר אדפטין ואליו נקשר הקלטרין

המשפט מתאר בצורה מדויקת את השלבים הראשונים של אנדוציטוזה בתיווך רצפטורים (Receptor-mediated endocytosis). הסבר התהליך (שלב אחר שלב): 1. קשירת ליגנד: הליגנד (המולקולה שהתא רוצה להכניס פנימה) נקשר לרצפטור שנמצא על קרום התא. 2. גיוס אדפטין (Adaptin): הקשירה גורמת לשינוי במבנה הרצפטור, שמאפשר לחלבוני מתאם שנקראים אדפטינים להיקשר לקצה הציטוזולי (הפנימי) של הרצפטור. האדפטין משמש כ"גשר" או "מתאם". 3. קשירת קלטרין (Clathrin): חלבוני הקלטרין נקשרים לאדפטינים. הקלטרין הוא חלבון בעל מבנה מיוחד (Triskelion) שמתחיל להתארגן למבנה של סריג או "כלוב", ובכך הוא מושך את הממברנה פנימה ויוצר שקע. 4. יצירת שלפוחית: השקע הופך לשלפוחית (Vesicle) עטופה בקלטרין. חלבון נוסף בשם דינאמין (Dynamin) עוזר "לחנוק" את צוואר השלפוחית ולנתק אותה מהממברנה אל תוך התא. חשיבות התפקידים: • האדפטין: אחראי על הסלקטיביות. הוא זה שבוחר אילו רצפטורים (ועם איזה מטען) ייכנסו לתוך השלפוחית. • הקלטרין: אחראי על העיצוב המכני. הוא זה שנותן את הכוח הפיזי הדרוש כדי לעקם את קרום התא וליצור ממנו כדור (שלפוחית).