חוקר ההיסטוריה של המדע פייר דוהם (המאה ה-19) טען שנקודת המפנה אל עבר המדע המודרני התרחשה אצל הוגה הדעות הצרפתי ז׳אן בורידאן מן המאה ה-14. בורידאן טען שבבריאת העולם אלוהים הכניס תנועה מכאנית אל תוך היקום, ומאז אין צורך באלוהים שיניע את הדברים אלא בגופים יש “כוח תנועה” (impetus) המוקנה להם וכוח זה, מעין מומנטום במונחים של היום, ממשיך לפעול בהם גם לאחר שהמניע הראשון חדל לפעול. בכך בורידאן בישר את הרעיון של התמדה (אינרציה) שיעלה במאה ה-17 עם גלילאו, דקארט וניוטון, על-פיו גופים נעים מכאנית מעצם טבעם הפיזיקאלי במהירות קבועה כלשהי מבלי ששום כוח חיצוני יופעל עליהם. במה שוללת תפיסתו של בורידאן את תפיסת התנועה של אריסטו?