תשובה 3 היא הנכונה. ספרלינג (Sperling) ערך מחקר בו הראה לנבדקים 12 אותיות ומספרים, המאורגנים בשלוש שורות וארבעה טורים (מטריצה), למשך זמן קצר. בתנאי הדיווח המלא (היזכרות חופשית) נבדקים התבקשו לדווח על כל מספר שזכרו מבין המטריצה המלאה. בתנאי הדיווח החלקי נבדקים התבקשו לאחזר שורה ספציפית (שנבחרה רנדומלית לאחר שהתמונה נעלמה) מבין המטריצה. במחקר נמצא כי ממוצע הפריטים שהנבדקים בשני התנאים זכרו היה דומה ועמד על כ-3 אותיות/מספרים, ולכן מסיחים 1 ו-2 אינם נכונים. למעשה מה שקורה בניסוי הוא שבתנאי הדיווח החלקי הנבדקים זכרו את כל הפריטים בשורה, בעוד שבתנאי הדיווח המלא הם זכרו סה"כ כשלושה פריטים מתוך המטריצה המלאה. מממצאים אלה עולה כי הנבדק מפנה קשב בתוך הזיכרון (האיקוני) שלו ומאתר את השורה הרלוונטית, זאת משום שהשורה נבחרת רנדומלית ולאחר היעלמות התמונה. כלומר, הנבדקים אחסנו בזיכרון יותר פריטים מאלה שהצליחו לדווח עליהם. לכן, המגבלה המשמעותית היא ביכולת הדיווח (שליפה) ולא בזיכרון (איחסון), והתשובה הנכונה היא 3, ומסיח 4 אינו נכון.