Discuss, Learn and be Happy דיון בשאלות

help brightness_4 brightness_7 format_textdirection_r_to_l format_textdirection_l_to_r

בתחום קבלת החלטות, מה לא נכון לגבי טיפוסי "הדורשים שלמות" (maximizer)?

1
done
תשובה 1 היא הנכונה. ישנם הבדלים בין-אישיים בסגנון קבלת החלטות וניתן לאפיין שני טיפוסים מרכזיים: "המסתפקים" (satisficer)- סורקים את האפשרויות בזו אחר זו, וכאשר נתקלים באפשרות טובה דיה (good enough) בוחרים בה מבלי להמשיך בחיפוש אחר אפשרויות נוספות; "הדורשים שלמות" (maximizer)- ממשיכים לתור אחר הבחירה הטובה ביותר האפשרית, מסיח 4. ממצאי מחקר בתחום מראים שאנשים כאלה עובדים במשרות בעלות רמת השתכרות גבוהה יותר, מסיח 2, אך הם יותר לחוצים וחרדים, מסיח 3. כמו כן, נמצא כי הם נוטים להיות פחות מרוצים ממקום עבודתם ולכן תשובה 1 היא הנכונה
by
מיין לפי

נמרוד שאל את עמית: "כמה פנדות יש בעולם- יותר או פחות מעשרת אלפים?". עמית ענה: "הרבה פחות, זאת חיה נכחדת. בטח יש 8000". למעשה ישנן כ-1500 פנדות בעולם. באיזו היוריסטיקה נקט עמית?

1
done
תשובה 2 היא הנכונה. היוריסטיקות הן כללי אצבע לא פורמליים, המספקים קיצורי דרך ומקטינים את מורכבות תהליך השיפוט. היוריסטיקות פועלות בדרך כלל בניגוד לכללי הסקה לוגיים והשימוש בהן שכיח במיוחד במצבי עומס יתר של מידע (information overload). המונח היוריסטיקת העיגון מתייחס למצבים בהם אנשים מעניקים משקל יתר לרמז התחלתי נתון. במקרה זה ה"רמז" בדמות המספר 10,000 שימש כעוגן עבור עמית אשר משך את ההערכה שלו כפי מעלה באופן חזק, תשובה 2. היוריסטיקות האחרות המתוארות במסיחים מהוות גם הן קיצורי דרך בהם נוקטים אנשים בעת שהם מקבלים החלטות, אולם הן אינן ההיוריסטיקה בה נקט עמית.
by
מיין לפי

על פי ממצאים בחקר השפה, מה מהבאים אינו נכון?

1
done
× תשובה 1 היא הנכונה. מחקרי שפה הראו כי בעת לחץ ישנה נטייה לאנשים לערבב יחד ביטויים בעלי משמעות דומה ומכאן שהטעות המתוארת בתשובה 1 הינה סבירה. היות ובגוף התשובה נכתב שטענה זו לא סבירה, זהו המסיח הנכון. ממצאים נוספים הראו כי נפוצות יותר טעויות אשר בסופן נאמרת מילה אמיתית בשפה מאשר טעויות אשר מובילות לאמירת מילת תפל ועל כן הנאמר במסיח 2 נכון. ממצא נוסף הוא כי לאנשים יש יכולת להבין דו-משמעות אפשרית על ידי ניתוח הקשר המשפט ועל כן מסיח 3 אינו נכון גם הוא. בנוסף נמצא כי בניגוד לבני אדם, לחיות אין יכולת להתאים את רמת התקשורת שלהם לידע שיש לנמען ועל כן המתואר במסיח 4 הינו סביר ומכאן שגם מסיח זה אינו נכון.
by
מיין לפי

השערת היחסות הלשונית (linguistic relativity) גורסת כי:

1
sentiment_very_satisfied
תשובה 3 היא הנכונה. הדרישות הדקדוקיות השונות של שפות שונות עשויות להשפיע על האופן בו אנשים חושבים על העולם באופן בסיסי מאוד. ההשערה המוכרת ביותר בנושא זה היא יחסות לשונית (linguistic relativity)- לפיה מבנה השפה שאדם מדבר, משפיע על הדרך שבה הוא חושב על העולם, תשובה 3. התוכן הכתוב במסיחים האחרים נכון, אך הוא אינו רלוונטי להשערת היחסות הלשונית.
by
מיין לפי

רוית ודקלה נפגשו ורוית שאלה את דקלה מה היא עשתה יום קודם לכן. דקלה ענתה: "אתמול התווכחתי עם בת השכנה הקולנית". בדבריה הפרה דקלה את אחד החוקים המרכיבים את עקרון שיתוף הפעולה (cooperative principle). איזה חוק הפרה דקלה?

1
done
תשובה 4 היא הנכונה. עקרון שיתוף הפעולה (cooperative principle) לפי הפילוסוף ה' פול גרייס (Grice), נועד לשמש כהנחיה לדובר ליצור מבעים המתאימים לנסיבות השיחה המתנהלת באותה העת. גרייס הגדיר 4 חוקים שעל פיהם נוהגים דוברים המשתפים פעולה: כמות (quantity), איכות (quality), קשר (relation) וסגנון (manner). על פי חוק הסגנון, על הדובר מוטלת האחריות לדבר באופן ברור ככל האפשר ולהימנע מדו-משמעות. מדבריה של דקלה לא ניתן להבין אם היא רבה עם בתה הקולנית של השכנה או עם בתה של שכנתה הקולנית ועל כן היא הפרה את החוק הדורש להימנע מדו-משמעות, תשובה 4. מסיח 1 אינו נכון, היות ודקלה לא הפרה את חוק הכמות הדורש מהדובר לתת את כמות המידע הנדרשת ולא מעבר לכך (למשל, היא לא התחילה להסביר לרוית את משמעות המילה "שכנה"). מסיח 2 אינו נכון, משום שתחת ההנחה שדקלה לא שיקרה, היא לא הפרה את חוק האיכות הדורש מהדובר לומר דברים שהוא בטוח באמיתותם. מסיח 3 אינו נכון, היות ודקלה ענתה באופן קשור לשאלתה של רוית ועל כן לא הפרה את חוק הקשר.
by
מיין לפי

אדם צופה בסרט בלשים ומצליח לשים לב לאקדח של דמות חשודה, אך לא לסכין הטמון בחגורתה. מה מהבאים מסביר תופעה זו בצורה הטובה ביותר?

1
done
תשובה 3 היא הנכונה. על פי תיאוריית הקשב מבוסס אובייקט (object based theory), אנו יכולים למקד את הקשב באובייקט אחד ולא להקצות קשב לאובייקט הנמצא בסמוך אליו. היות והאדם מקצה את משאבי הקשב למציאת האקדח, הוא לא מזהה את הסכין, תשובה 3. מודל הזרקור (spotlight) ותיאוריית הקשב מבוסס מרחב (space based theory) עוסקים ב"אלומה" של קשב המופנית לחלק מסוים במרחב. לפי תיאוריות אלו, במידה והוקצה קשב לאזור מסוים אשר סייע בזיהוי האקדח, סביר שהיה מזוהה גם הסכין שנמצא בסמוך אליו, מסיחים 1 ו-2. מסיח 4 אינו נכון, כיוון שתיאוריית שילוב התכוניות (feature integration theory) מסבירה את תרומתו של הקשב החזותי לעיבוד, אולם לא מסבירה מדוע עובד הגירוי של האקדח בעת שהסכין לא עובד
by
מיין לפי

איזו מהמשימות הבאות תהיה הקשה ביותר לביצוע על פי המודלים המרכזיים לקשב?

1
done
תשובה 1 היא הנכונה. על פי מודל המשאבים המרובים של נבון וגופר (Navon and Gopher), לכל חוש או מודול יש מאגר משאבים משלו. משימות הדורשות משאבים מאותו מאגר יפריעו זו לזו יותר ממשימות שנשענות על משאבים שונים. היות וזיהוי שירים וזמזום מנגינה הן משימות דומות הנשענות על יכולות דומות (אודיטוריות, מוזיקליות), סביר שהן יפריעו זו לזו במידה מקסימלית, תשובה 1. אומנם גם זיהוי פרצופים של מפורסמים ושל קרובי משפחה הן מטלות דומות, אבל על פי המודלים השונים לאימון, התהליך הנדרש לאדם כדי לזהות את אמו אמור להיות אוטומטי, ועל כן לא לצרוך משאבים מרובים ומכאן שלא יהווה הפרעה גדולה לתהליך אחר, מסיח 3. במסיחים 2 ו-4 המשימות המוצגות אינן דומות זו לזו ועל כן יפריעו אחת לשנייה פחות מהמשימות שכן דומות זו לזו.
by
מיין לפי

כשאמנון רק קיבל רישיון הוא לא היה מסוגל לדבר עם מי שישב לידו בזמן שנהג. כעבור שנה אמנון כבר פתר משוואות דיפרנציאליות בזמן שנהג לאוניברסיטה. מה קרה לאמנון?

1
done
תשובה 4 היא הנכונה. אחד ההסברים לכך שאימון משפר את היכולת לבצע מספר משימות במקביל הוא שהתהליך הקוגניטיבי לביצוע המשימה מתייעל ועובר מתהליך הכולל שלבים רבים לתהליך הכולל פעולה אחת מורכבת, המתבצעת בסופו של דבר באופן אוטומטי, מסיח 4. מסיחים 1 ו-2 אינם נכונים כיוון שהם מתארים תהליכים הפוכים מהתייעלות התהליך הקוגניטיבי, במהלכו תהליכים מבוקרים הופכים אוטומטיים ותהליכים סדרתיים הופכים מקבילים. מסיח 3 אינו נכון, כיוון שרמת העוררות משתנה על פני טווחי זמן קצרים יותר מאשר על פני שנה שלמה (למשל כתלות ברעב, שעות שינה, רמת הקושי של המשימה ועוד). על כן לא סביר להניח שהסיבה לכך שאמנון לא יכול היה כנהג חדש לנהוג ולדבר במקביל קשורה בעוררות, אלא שהיעדר יכולת זו קשורה בתהליך הקוגניטיבי עצמו.
by
מיין לפי

העובדה שלא ניתן לשיר שיר ולשנן מספר טלפון באותו זמן מהווה דוגמא ל:

1
done
תשובה 4 היא הנכונה. על פי המודל המשולב של סינון ומשאבים, הפרעה של משימות שונות נובעת מכך שהמשימות מעובדות באותו מנגנון עיבוד (מודול). לפי מודל זה, מעבר לכל מודול שהינו בעל עצמאות עיבוד מסוימת, קיים מעבד מרכזי, המחלק כמות מוגבלת של משאבים לפעולת המנגנונים השונים. לכן, כששתי משימות דומות מפריעות אחת לשנייה הרי שמדובר במגבלה מבנית (מגבלה הנובעת מכך ששתיהן מעובדות באותו המודול) וכשמשימות שאינן דומות מפריעות אחת לשנייה, מדובר במגבלה של משאבים. שתי המשימות בשאלה דומות זו לזו ועל כן על פי מודל זה המסיח הנכון הוא מסיח 1. על פי מודל המשאבים המרובים של נבון וגופר (Navon and Gopher), לכל מודול יש מאגר משאבים משלו ועל כן כשמשימות דומות מפריעות זו לזו הרי שזו מגבלה של משאבים במודול הספציפי. אם כן, בהתבסס על מודל זה, מסיח 2 הוא הנכון. לפיכך, שתי התשובות אפשריות, כל אחת על פי מודל אחר ומכאן שתשובה 4 נכונה. מסיח 3 אינו נכון, כיוון שהוא מתייחס לתופעה אחרת: שיפור בביצוע בעקבות אימון.
נערך לפני 3 שנים
by
מיין לפי

על פי מודל ההחלשה של טרייסמן (Treisman), אנו נשמע את השם שלנו גם אם נאמר במסגרת שיחה שאיננו קשובים אליה. הסיבה לכך היא:

1
done
תשובה 2 היא הנכונה. על פי מודל ההחלשה של טרייסמן- אנו מזהים את כל הגירויים, אך היות ולא כולם נכנסים לזיכרון לטווח קצר אין לנו מודעות אליהם. רק גירויים נבחרים יצליחו לחדור למודעות גם אם לא היו קשובים ואלו הם גירויים בולטים ורלוונטיים. זאת, מאחר וגירויים מסוג זה הינם בעלי רמת אקטיבציה גבוהה דיה. השם שלנו הוא תמיד גירוי רלוונטי עבורנו, הוא בעל סף נמוך באופן תמידי וזו הסיבה שנשמע אותו גם אם לא נהייה קשובים אליו, תשובה 2. מסיח 1 איננו נכון. אמנם האיפיון הסנסורי של גירוי (עוצמת הצליל למשל) משפיע על רמת המודעות אליו, אך אפקט זה הינו מקביל לאפקט המתואר לגבי השם ולא קשור ישירות אליו. לצורך העניין, אם מישהו יאמר את שמנו אנו נשמע זאת גם אם המילה תאמר בשקט. מסיח 3 אינו נכון, כיוון שגם אם מערכת הזיהוי מזהה כל גירוי (וכיום מרבית הדעות הן שאין כך הדבר), הרי שעדיין לא כל גירוי מזוהה יגיע למודעות אלא רובם ישכחו. אם כן, אין בכך הסבר לגבי מדוע השם שלנו כן מגיע למודעות. מסיח 4 אינו נכון, משום שהוא אינו מהווה חלק מהמודל וגם אינו מסביר את התופעה. לראיה, גם המילה "לונדון" קיימת אצלנו בזיכרון ארוך הטווח ובכל זאת לא נשמע אותה אם תאמר בשיחה שלא נהייה קשובים אליה.
by
מיין לפי