בניסוי בו חולדות קיבלו שוק חשמלי יחד עם צליל ואור, התברר כי בפועל החולדות הגיבו רק לצליל כמנבא שוק חשמלי. איזה אפקט סביר שהתרחש?

שובה 2 היא הנכונה. אפקט החסימה התגלה בניסוי שערך לאון קאמין (Kamin). בניסוי זה, לאחר שחולדות למדו שצליל מנבא הלם חשמלי, נוסף הבזק אור שהופיע ביחד עם הצליל. נמצא שאם בהמשך מציגים את האור בלבד, החולדות לא מגיבות אליו. כלומר, לא התבצעה למידה שהאור מנבא זרם חשמלי. לגבי חולדות אלה, ההתניה הקודמת לצליל למעשה חסמה את האפשרות ללמוד התניה מאוחרת יותר לאור. המסקנה היא, שעל מנת שגירוי ישמש כבסיס להתניה קלאסית עליו לשמש כמקור מידע ולהוסיף יכולת ניבוי. מסיח 1 שגוי כיוון שגירויים מבחינים (discriminative stimuli) הם גירויים המופיעים לפני תגובה מסוימת, וקובעים את ההקשר לאותה ההתנהגות דרך האסוציאציה שלהם לחיזוק או לעונש. בני אדם ובעלי חיים לומדים כי בנוכחות גירויים מסוימים, אך לא אחרים, התנהגותם תשפיע על הסביבה באורח מסוים. מסיח 3 מוטעה כיוון שתיאורית מניעת תגובה (response deprivation theory) עוסקת בכך שהתנהגויות נעשות מועדפות, ולכן הופכות לחיזוק, כאשר מונעים מהאורגניזם לעסוק בהן. מסיח 4 שגוי כיוון שמחזקים מותנים (conditional reinforces) מתייחסים לכך שכשתינוק נולד, טבועים בו מספר מצומצם של מחזקים ראשוניים (primary reinforces) כמו מזון ומים. במרוצת הזמן מתקשרים גירויים ניטרליים למחזקים הראשוניים והם הופכים להיות מחזקים מותנים, בעלי השפעה עצומה על התנהגותנו.