מהן תרופות הדיכאון המומלצות לזקן במצב דיכאון

נוגדי דיכאון טריציקליים וטטרהציקליים (באנגלית: TCA - TriCyclic Antidepressant) הם תרופות נוגדות דיכאון מהדור הישן, אשר שווקו בין 1950-1960. כיום ידוע כי תרופות אלו יעילות גם במצבים של הפרעת אימה, הפרעת חרדה כוללנית - GAD, הפרעת דחק פוסט-טראומתית והפרעה טורדנית-כפייתית. כמו כן קיימת אינדיקציה (סימן) לטיפול בתרופות אלו בתסמונות כאב שונות. תחילת השיווק של נוגדי דיכאון מסוג SSRI, כגון פרוזאק ודומיו, הפחיתה בחדות את המרשמים לתרופות מסוג TCA, אולם הן עדיין משמשות במגוון של תסמינים ומחלות. תרופות אלו כוללות, בין היתר, את התרופות הבאות: קלומיפרניל (מרוניל), דסיפרמין, דוקספין, פרוטריפטילין ועוד.

SSRI (ראשי תיבות באנגלית: Selective Serotonin Reuptake Inhibitor; בעברית: מעכבי קליטה חוזרת בררניים של סרוטונין) הוא שם כולל לקבוצה של תרופות נוגדות דיכאון, המבוססות על עיכוב קליטה חוזרת של סרוטונין. המדובר בדור חדש של תרופות נוגדות דיכאון, אשר מגוון רב של תרופות מתבססות עליו. הידועות מבין תרופות אלו הן פלואוקסטין (Fluoxetine), הידועה בעיקר בשמה המסחרי פּרוֹזַק, ואסציטלופרם (Escitalopram), הידועה בעיקר בשמה המסחרי ציפּרָלֵקס. משפחת תרופות זו היא חלק מקבוצה גדולה יותר של חומרים המכונים "SRI", הכוללת גם את הטריציקליים.

ישנם שני סוגים של מונואמין אוקסידאז: MAO-A מפרק את המוליכים העצביים סרוטונין ונוראדרנלין ואת החומר טיראמין. עיכוב אנזים זה מגביר את זמינותם של נוירוטרנסמיטורים אלו באתרים פרהסינפטיים בקצות העצבים, ועקב כך מגביר את שחרור חומרים אלו לסינפסה. להעלאת רמת הסרוטונין והנוראדרנלין לאורך זמן ישנה השפעה אנטי-דיכאונית, ולפיכך משמשים מעכבי MAO-A כתרופות אנטי-דיכאוניות. MAO-B מפרק את המוליך העצבי דופאמין. תרופות מעכבות MAO-B מגבירות את כמויות הדופאמין בצורה דומה לפעילות MAO-A על סרוטונין ונוראדרנלין ובכך משמשות לטיפול בתסמיני מחלת הפרקינסון.