קוגנטיבית

תשובה 3 היא הנכונה. מבחני הזכרות מבקשים להיזכר במידע שנלמד, בצורת "שאלות פתוחות". תיתכן היזכרות חופשית, סדרתית או הזכרות מרומזת בעזרת רמזי שליפה. לעומת זאת, מבחני היכר מבקשים לזהות את המידע משלב הלמידה. כך למשל ניתן לזהות מידע מתוך מספר אופציות ("forced choice", המקביל למבחן אמריקאי).

תשובה 3 היא הנכונה. הפרעה רטרואקטיבית מתייחסת למצב בו רכישה של מידע חדש מקשה עלינו לזכור מידע קודם. במקרה זה, כאשר אורן לומד תיאוריה חדשה, הוא מתקשה לזכור את התיאוריה שלמד קודם לכן. הפרעה פרואקטיבית מהווה את המצב ההפוך, בו מידע שרכשנו בעבר מקשה עלינו ברכישה של מידע חדש, ועל כן מסיח (2) אינו נכון. טווח הזיכרון מתייחס בעיקר ליכולת של בני האדם לזכור כמות מסוימת של פריטים (בין חמישה לתשעה) במטלות זיכרון פשוטות כגון זכירת ספרות או מילים, ולכן מסיח (1) אינו נכון. אפקט ראשונות מתייחס ליתרון בזכירה של פריטים שהופיעו בשלב מוקדם, מצב הפוך לבעייתו של אורן, על כן גם מסיח (4) אינו נכון.

תשובה 2 היא הנכונה. על פי האפקט, ישנה נטייה גורפת לזכור את המילים הראשונות והאחרונות ברשימת מילים. אפקט זה נמצא במבחני היזכרות רבים ומגוונים.

תשובה 3 היא הנכונה. היוריסטיקת הזמינות מתארת נטייה להסיק על שכיחות אירוע מתוך זמינותו בזיכרון. אלואיז ראתה הרבה פלאפליות ועל כן היה זה זמין עבורה כשענתה על השאלה. היוריסטיקת הייצוגיות היא הנטייה לשייך גירוי לקטגוריה מסויימת על סמך דמיונו לפרטים אחרים בקטגוריה. היוריסטיקת העיגון היא הנטייה להסתמך על עוגן מספרי כלשהו ולא לבצע תיקון מספיק שינטרל אותו. היוריסטיקת ההדמייה היא הנטייה לייחס סבירות גבוהה יותר לאירועים שקל לדמיין אותם.

תשובה 4 היא הנכונה. אמנזיה אנטרוגרדית היא חוסר יכולת ליצור זכרונות חדשים, בעוד הזכרונות הישנים אינם נפגעים. זאת, כתוצאה מהסרת חלקי מוח שעוסקים בין היתר בקידוד. כמו כן, באמנזיה מסוג זה לא צפוי הזיכרון הפרוצדוראלי להיפגע, ולכן מסיח 3 שגוי. תשובה 4 היא היחידה המראה את הדיסוציאציה בין זכרונות חדשים לישנים.

תשובה 2 היא הנכונה. הזיכרון הוא גמיש ונתון לשינויים. לעיתים, הוספת מידע חדש בעת השליפה יכול לגרום לשינוי הזיכרון ולקידודו מחדש בצורה שונה. הצגת שאלות מנחות יכולה לפעול בדיוק באותה הצורה - אופן הצגת השאלה יכול להיות להשפיע על זיכרון האירוע, בדומה למחקריה של לופטוס (Loftus).

תשובה 4 היא הנכונה. על פי המודל ההיררכי, הזיכרון הסמנטי מאורגן בצורת רשת היררכית, כאשר לכל ייצוג יש מדרג. הגישה למידע בזיכרון מתבצעת לפי סריקת הרשת ההיררכית. ולכן לפי המודל ככל שהמסלול ארוך יותר, כך זמן ההזכרות יגדל. על פי מחקרי זמן תגובה, ניבוי זה נמצא שגוי. לעומתו, על פי מודל האקטיבציה המתפשטת, הייצוגים מאורגנים ברשת סבוכה של קישורים, כאשר לכל ייצוג יכולים להיות מספר קשרים מסוגים שונים. זמן ההיזכרות עבור גירוי מסוים יהיה תלוי בקרבתו למוקד העירור. האקטיבציה מתפשטת ממושג אחד לכל קשריו (לרוחב), ולא בצורה מדרגית (לאורך). לכן, שני המודלים סותרים זה את זה.

תשובה 2 היא הנכונה. תהליכים אוטומאטיים, שעברו אימון, יכולים להיעשות לצד תהליכים אחרים מבלי לצרוך משאבים רבים. לפי נתוני השאלה, סביר כי פתרון הקובייה הפכה אוטומטית עבור בוזי, ועל כן בביצועה בו זמנית עם מטלה אחרת, יוקצו מירב המשאבים לפתירת התרגילים. זאת לעומת מיה, שתיאלץ לפצל את משאביה בין שתי המטלות.

תשובה 4 היא הנכונה. זיכרון פרוצדוראלי מתייחס לרכישת מיומנות, כיצד עושים פעולות. דיווח ורבלי אודות זיכרון משתייך לזיכרון דקלרטיבי (מוצהר) ולא לזיכרון פרוצדוראלי, מסיח 1 שגוי. זיכרון אפיזודי וזיכרון סמנטי הם שניהם סוגים של זיכרון דקלרטיבי. אפיזודי קשור בזכירת אירועים, בעוד סמנטי קשור בזכירת עובדות. מסיחים 1 ו-3 מתארים זיכרון אפיזודי, ומסיח 2 מתאר זיכרון סמנטי. לכן כל המסיחים שגויים.

תשובה 1 היא הנכונה. במטלת סטרופ מציגים לנבדקים מילים (שמות של צבעים) שרשומות במגוון צבעים שונים והם מתבקשים לציין את הצבע שבו המילים כתובות. במטלה זו נדרש לאדם זמן תגובה ארוך יותר לומר "כחול" כאשר המילה "אדום" כתובה בכחול, מאשר כאשר המילה "כחול" כתובה בצבע כחול. ההסבר המקובל לאפקט זה הוא היפותזת זיהוי המילים האוטומטי: חשיפה למילה מעלה באופן אוטומטי את התוכן הסמנטי (המשמעות) של המילה ודבר זה מפריע למשימת זיהוי הצבע בו כתובה המילה. לכן, בעת ביצוע המטלה יש צורך לבצע אינהיביציה לפעולת הקריאה האוטומטית של המילים, שתאפשר את ציון הצבע בו כתובה המילה. לכן, מבין הפונקציות הניהוליות נדרשת בעיקר יכולת אינהיבציה בעת ביצוע מטלת סטרופ, והתשובה הנכונה היא 1. מסיחים 2 ו-3 אומנם מציינים פונקציות ניהוליות, אך אלו אינן דרושות באופן מרכזי בעת ביצוע מטלת סטרופ, ולכן אינם נכונים.