אבנו

תשובה 4 היא הנכונה. הפרעה דו קוטבית מסוג 1 מאופיינת במעבר בין אפיזודות דיכאוניות לאפיזודות מאניות, ואילו הפרעה דו קוטבית מסוג 2 מאופיינת במעבר בין אפיזודות דיכאוניות לאפיזודות היפומאניות. אפיזודות היפומאניות הינן לרוב קצרות יותר, וכן הינן פחות קיצוניות, על כן הפרעה דו קוטבית מסוג 2 נחשבת פחות חמורה בהשוואה להפרעה מסוג 1. על כן, כל התשובות הינן נכונות.

תשובה 2 היא הנכונה. הפרעת אישיות סכיזואידית (Schizoid Personality Disorder) מאופיינת בהתבודדות, בחוסר עניין ביחסים חברתיים ובקור רגשי. היא אינה מערבת התנהגות אימפולסיבית ולכן הנטען במסיח 2 שגוי והוא התשובה הנכונה. הפרעת אישיות אנטי-סוציאלית, הפרעה דו-קוטבית סוג II והפרעת אישיות גבולית הן כולן הפרעות המערבות התנהגות אימפולסיבית ולכן שאר המסיחים אינם נכונים.

תשובה 4 היא הנכונה. אמנם לפי נתונים סטטיסטיים נשים מנסות להתאבד יותר מגברים, אך בפועל יותר גברים מתים מהתאבדות ביחס לנשים. ייתכן שהסיבה לכך היא כי גברים נוטים להשתמש בנשק חם, בעוד שנשים נוטות להשתמש בגלולות. מסיחים 1 ו-3 אינם נכונים, משום שפוביה חברתית ודיכאון שכיחים יותר בקרב נשים. מסיח 2 אינו נכון גם הוא, משום שהפרעה טורדנית כפייתית (OCD) שכיחה באופן דומה בקרב גברים ונשים.

תשובה 4 היא הנכונה. ה-DSM‎‎-4-TR מתבסס על גישת הדמיון המשפחתי (Family Resemblance). גישה זו מאפשרת להגדיר התנהגות אבנורמלית בעזרת שבעה קריטריונים: מצוקה (distress) או אי יכולת (inability), מסיח 3; התנהגות לא מסתגלת (maladaptive behavior); התנהגות אי רציונלית (irrational behavior); התנהגות לא צפויה (unpredictable behavior); התנהגות לא מקובלת ונדירה מבחינה סטטיסטית, מסיח 2; אי נוחות הצופה, מסיח 1; הפרות של אמות מידה מוסריות. כל אחד מהקריטריונים לבדו אינו מהווה תנאי הכרחי להגדרת אבנורמליות. באותו אופן, שום קריטריון לבדו אינו מהווה תנאי מספיק המבחין בין כל מקרי התנהגות אבנורמלית לבין וריאציות נורמליות של התנהגות. מאחר והמסיחים 1, 2 ו-3 מציגים קריטריונים שונים של הגישה, לא ניתן להסיק על סמך אחד מהם לבדו כי התנהגותה של גלי היא אבנורמלית (כאמור, שום קריטריון לבדו אינו מהווה תנאי מספיק) ולכן הנטען במסיח 4 שגוי והוא התשובה הנכונה.

תשובה 3 היא הנכונה. הסימפטומים שמתארת שרית מהווים חלק מרשימת הסימפטומים של הפרעת אישיות גבולית (Borderline Personality Disorder). ב-DSM‎‎-5, אין יותר הפרדה בין ציר I לציר II והפרעות האישיות מהוות חלק מכלל ההפרעות הפסיכיאטריות השונות. לכן במידה והסימפטומים של שרית אכן מהווים חלק מהפרעה- הפרעה זו לא תשתייך לציר II לפי הDSM‎‎-5. ב-DSM‎‎-4-TR, קיימת הפרדה בין ציר I לציר II והפרעות אישיות משתייכות לציר II, מסיח 1. הסימפטומים של שרית קשורים להפרעת אישיות גבולית, אך אינם מספיקים על מנת לתת את האבחנה (לשם כך צריך לפחות חמישה סימפטומים). לפיכך, ייתכן כי שרית סובלת מהפרעת אישיות גבולית, מסיח 2, וייתכן כי היא אינה עומדת בקריטריונים של אף הפרעה פסיכיאטרית מסיח 4.

תשובה 2 היא הנכונה. לפי מודל חוסר אונים נרכש (learned helplessness) של מרטין זליגמן (Seligman), כאשר אדם חש שאין לו שליטה על חייו ושהוא חסר-אונים מול בעיותיו הוא מפסיק לנסות להתמודד. מסיח 1 אינו נכון, משום שהמודל לדיכאון המוצג בו הוא המודל של בק (Beck). אמנם בהמשך התווסף למודל של זליגמן מימד של חוסר תקווה (Hopelessness), כך שדיכאון מוסבר כשילוב של תחושת חוסר אונים ותחושות שליליות לגבי העתיד. אך עדיין, בשונה מבק, זליגמן אינו מתייחס לאמונות שליליות בנוגע לעצמי ולעולם, אלא בוחן את סוגי הייחוסים שהאדם עושה (פנימי-חיצוני; קבוע-זמני; כללי-ספציפי). מסיח 3 אינו נכון, מפני שהוא מציג טענה הנכונה לכלל המודלים הקוגניטיביים לדיכאון (אך קשור בעיקר למודל של בק). מסיח 4 אינו נכון גם הוא, מכיוון שהמודל המוצג בו מתאר סיבתיות הפוכה מהמודל של זליגמן: במקום שחוסר האונים יוביל להפסקת ההתמודדות, הפסקת ההתמודדות מובילה לחוסר תקווה.

תשובה 2 היא הנכונה. מחשבות טורדניות (obsessive thoughts) הן הרהורים, דחפים או מראות עקשניים שהאדם מנסה להתעלם מהם ולהדחיקם או לנטרל אותם, באמצעות מחשבה או פעולה אחרת. הרהורים טורדניים יכולים להתמקד במגוון נושאים – זיהום מסיח 4, דחפים תוקפניים מסיח 3, צורך בסימטריה מסיח 1, דאגות גופניות ותוכן מיני. הכתוב במסיח 2 אינו מהווה דוגמא למחשבה טורדנית (לכן הוא התשובה הנכונה) מפני שספירה חוזרת ונשנית היא פעולה כפייתית. פעולות כפייתיות (compulsions) הן פעולות המתבצעות באופן חוזר ונשנה, המתבצעות לפי כללים או על פי נוהל טקסי, בתגובה למחשבות טורדניות. פעולות כפייתיות נחלקות ל-3: ניקוי, בדיקה וספירה.

תשובה 3 היא הנכונה. בשאלה נתון כי עמי ורמי הם תאומים זהים ולכן ניתן להסיק שככל שהפרעה שיש לאחד מהם היא בעלת גורם גנטי משמעותי יותר, כך עולה הסיכוי כי גם התאום השני יסבול מהפרעה זו. מכיוון שבהפרעה דו-קוטבית השונות המוסברת על-ידי גורמים גנטיים גדולה מהשונות המוסברת על-ידי גורמים גנטיים בהפרעת דיכאון קשה, הסיכוי לכך שעמי סובל מהפרעה דו-קוטבית אם רמי סובל מהפרעה דו-קוטבית גדול מהסיכוי שעמי סובל מהפרעת דיכאון קשה אם רמי סובל מהפרעת דיכאון קשה. מסיחים 1 ו-4 אינם נכונים, משום שהם מציגים מצב שבו הגורם הגנטי בהפרעת דיכאון קשה או בדיסטימיה חזק יותר מהגורם הגנטי בהפרעה דו-קוטבית וזהו אינו המצב במציאות. מסיח 2 אינו נכון, מפני שהוא מציג טענה שהקשר הגנטי בין הפרעת דיכאון קשה לבין הפרעה דו-קוטבית משמעותי יותר מהקשר הגנטי בין הפרעת דיכאון קשה לבין דיסטימיה וטענה זו אינה מבוססת.

תשובה 1 היא הנכונה. הפרעה דחק אקוטית (ASD) היא הפרעה הכוללת סימפטומים שונים המופיעים בתגובה לאירוע טראומטי, הנמשכים זמן קצר ביחס להפרעת דחק פוסט-טראומתית (PTSD). הפרעת אישיות גבולית אומנם משתייכת לקבוצת הפרעות האישיות, אולם קיימים ממצאים מחקריים המצביעים על כך שהרוב הגדול (73%) של הסובלים מהפרעה זו עברו התעללות כלשהי בילדות. הפרעת דחק פוסט-טראומטית (PTSD) מופיעה גם היא בעקבות אירוע טראומטי, אך הפרעה דו-קוטבית הינה בעלת קשר חלש יותר לאירוע טראומטי ביחס להפרעת אישיות גבולית, מאחר וישנם גורמים ביולוגיים רבים המעורבים בהתפרצות ההפרעה. מסיח 2. פוביה ספציפית עלולה להופיע בעקבות אירוע טראומטי, אך מאחר ומדובר בפחד מפני אובייקט או מצב אשר בפועל יש בו סכנה מועטה, הקשר הזה פחות חזק ביחס להפרעות הדחק (Stress). כמו כן, הפרעת אישיות נרקסיסטית מיוחסת לכשל בחינוך וביחס ההורים ולא לאירוע טראומטי ספציפי ולכן מסיח 3 אינו נכון. אומנם הפרעת הסתגלות מופיעה לאחר אירוע דחק (אם כי מדובר בגורם דחק שכיח), אך הפרעת אישיות תלותית אינה נובעת מאירוע טראומטי, אלא מהתעצבות של אישיות נוקשה התלויה באופן מוגזם בסביבה ואינה מסוגלת לתפקד באופן עצמאי, מסיח 4.

תשובה 1 היא הנכונה. המאפיין המרכזי של הפרעת פאניקה הוא ההתפתחות המהירה של הפחד, במהלכה, הסובל עשוי לחוש סימפטומים שונים כגון: דופק מואץ, הזעה, רעד, קוצר נשימה, תחושת מחנק, כאבים בחזה, בחילה או כאבי בטן ועוד. תגובת fight or flight מציינת תבנית של שינויים גופניים, כחלק ממנגנון הישרדותי-אבולוציוני, אשר מכין את האדם להתמודד פיזית עם איום או סכנה מיידית. לכן, סביר כי מבין ארבעת ההפרעות המופיעות במסיחים תגובה זו תאפיין במיוחד את הסובלים מהפרעת פאניקה. גם בשאר ההפרעות יופיעו שינויים גופניים המעידים על היערכות לקראת תגובת fight or flight, אך פחות ביחס לפאניקה.