ננתח את האפשרויות:
א. אינדיבידואלי במקומות עבודה: מדידה אינדיבידואלית פירושה מדידה על אדם ספציפי (למשל, באמצעות מכשיר אישי שנושא איתו). תחנות ניטור אוויר אינן מודדות חשיפה אישית של עובדים במקום עבודה, אלא את ריכוז המזהמים באוויר הסביבתי הכללי.
ב. אינדיבידואלי בסביבה: גם כאן, "אינדיבידואלי" מתייחס למדידה על אדם בודד. תחנות ניטור אוויר לא מודדות את חשיפתו של פרט בודד בסביבה, אלא את ריכוז המזהם בנקודה מסוימת במרחב הציבורי.
ג. סביבתי קבוע:
סביבתי: תחנות ניטור אוויר מודדות את הריכוזים של מזהמים באוויר הכללי של הסביבה (למשל, עיר, אזור תעשייה, צומת דרכים). הן מייצגות את רמת זיהום האוויר במרחב נתון.
קבוע: תחנות אלו מוצבות לרוב במיקומים קבועים (למשל, על גג בניין, בצומת סואן) ומבצעות מדידות רציפות לאורך זמן. הנתונים שהן אוספות מייצגים את רמת הזיהום באותה נקודה גיאוגרפית באופן מתמשך. הן אינן זזות ממקום למקום.
ד. סביבתי משתנה: אמנם רמות זיהום האוויר בנקודה נתונה משתנות לאורך זמן (יומי, עונתי), אך מיקום תחנת הניטור עצמה הוא קבוע. לכן, הנתונים שהיא אוספת הם על הסביבה הנתונה (ריכוזים משתנים) אבל ממכשיר ניטור שמיקומו קבוע. האפשרות "סביבתי משתנה" יכולה להתייחס למדידות שנעשות על ידי ניידות ניטור אוויר, אך תחנות ניטור קבועות הן המקובלות.