אפידמיולוגיה סביבתית-תואר שני

נבחן את האפשרויות: א. מחקר קוהורט אקולוגי אינדיבידואלי: אין דבר כזה "קוהורט אקולוגי אינדיבידואלי". מחקר קוהורט הוא מחקר עוקבה ברמת הפרט, ועוקב אחרי יחידים. "אקולוגי" מתייחס לקבוצות. ב. מחקר סמי אקולוגי (מעורבב אינדיבידואלי וקבוצתי): מחקר סמי-אקולוגי מערב לעיתים רמות ניתוח שונות, אך התיאור בשאלה מתמקד באופן מובהק ביחידות קבוצתיות בלבד (ערים, שיעורים, ממוצעים). לכן, זו לא ההגדרה המדויקת ביותר. ג. מחקר אקולוגי קבוצתי: אקולוגי: מתאים, כיוון שיחידת המחקר היא קבוצות (ערים). קבוצתי: מדגיש את העובדה שהנתונים הם ברמת הקבוצה (שיעורים ממוצעים). תיאור זה תואם באופן מדויק את מאפייני המחקר בשאלה. ד. מחקר מקרה/ביקורת אקולוגי: מחקר מקרה/ביקורת הוא גם מחקר ברמת הפרט (השוואה בין חולים לבריאים), ובעוד שניתן לעשות מחקר מקרה/ביקורת המשייך חשיפה אזורית, המאפיין העיקרי כאן הוא ההשוואה בין ערים שלמות על בסיס נתונים מצטברים, מה שהופך אותו לאקולוגי במובהק ולא למקרה-ביקורת אופייני.

א. מיפוי מקרי תמותה והשוואתם למקורות הספקת המים עם הנחה שכולרה מועברת במים. אפשרות זו מתארת באופן מדויק את שיטתו של סנואו. הוא מיפה את מקרי המוות, זיהה את מקור המים המשותף (משאבת רחוב ברוד), ועבד עם ההשערה שמים הם אמצעי ההעברה. ב. מיפוי מקרי תמותה בלונדון עם מעקב מתמשך והוכחות של הקשר הסיבתי באמצעות ממצאי מעבדה. אפשרות זו אינה נכונה מכיוון שלסנואו לא היו "ממצאי מעבדה" של הפתוגן הספציפי. תיאוריית החיידקים טרם הוקמה. ג. מיפוי מקרי תמותה בקרב החשופים לעומת הלא חשופים עם הוכחות מעבדתיות להעברת המחלה במים. שוב, החלק של "הוכחות מעבדתיות" הופך אפשרות זו ללא נכונה. ד. מיפוי מקרי תמותה בלונדון מבוסס על מרחק חופי בקרב החשופים לעומת הלא חשופים בערים אחרות. אפשרות זו אינה רלוונטית לחקירתו בפועל של סנואו, שהתמקדה בהתפרצות ספציפית באזור מוגבל בלונדון ובמקורות מים, ולא במרחקים חופיים או השוואות לערים אחרות בהקשר זה.

א. ניתן להשוואות מקרי התחלואה במחלת הכולרה בשכונות שונות בעיר כדי לזהות את מקורות ההדבקה (בעוד שהשוואת מקרים בין אזורים הייתה חלק משיטתו, זו אינה ההשערה המרכזית שלו לגבי העברת המחלה. היא מתארת שלב מתודולוגי). ב. מחלת הכולרה מועברת במים לכן ניתן למפות מקרי תמותה והשוואתם בהתאם למקורות הספקת המים (אפשרות זו כוללת את ההשערה המרכזית שלו (כולרה מועברת במים) וחלק חשוב ממתודולוגיית המחקר שלו (מיפוי והשוואה למקורות מים). זה תואם באופן מושלם את עבודתו). ג. מחלת הכולרה נגרמת ע"י חיידקים מועברים במים לכן ניתן לדגום מים בנקודות המתאימות כדי למצוא מקור (בעוד שאנו יודעים היום שכולרה נגרמת על ידי חיידקים המועברים במים, סנואו לא ידע על חיידקים. תיאוריית החיידקים לא הייתה קיימת בתקופתו. ההשערה שלו הייתה לגבי העברה באמצעות מים, אך לא לגבי הגורם המיקרובי הספציפי). ד. ניתן להשוואות מרחק בית חולים ממקרי התמותה במחלת הכולרה בעיר לעומת הפזרדים כדי לזהות מקורות ההדבקה (אפשרות זו מעורפלת ("הפזרדים" אינו מונח ברור בהקשר זה ונראה שגוי) ואינה משקפת את המיקוד האמיתי של סנואו במקורות מים, ולא בקרבת בתי חולים).

אפשרויות א', ב' ו-ד' מציגות דוגמאות ספציפיות לחשיפות או היבטים שלהן, אך אינן מתארות את התכונות הכוללות של הערכת חשיפה בגישה מודרנית.

זיהום אוויר חיצוני מדורג בין 10 גורמי סיכון המובילים לתמותה בעולם ובאירופה.

ניעת הטיה אקולוגית דורשת למעשה לא להניח שהקשר ברמת הקבוצה תקף גם ברמת הפרט. הדרך הטובה ביותר למנוע אותה היא לערוך מחקר ברמת הפרט או להשתמש בנתונים המאפשרים לנתח גם ברמת הפרט וגם ברמת הקבוצה

האם הבעיה הנה תערובת מזהמים? 1.באזור מפרץ חיפה ישנם מספר רב של מזהמי אוויר שנפלטים בו"ז, אף שאינם עוברים את ערכי איכות האוויר המומלצים. 2.גם התקנים וגם רוב המחקרים מתייחסים כל פעם לחומר אחד בנפרד. 3.מתווה החשיפה בחיפה הינו מקרה מיוחד של זיהום תעשיתיי ותחבורתי של לא קיים בשום מקום אחר בארץ, לא מודדים את כל המזהמים. 4.אין לנו כל דרך לדעת מן הספרות כיצד משפיע שילוב החומרים הנ"ל על הבריאות של האוכלוסייה.

מחקר סדרות זמן (Time Series Study) הוא סוג של מחקר אקולוגי שבו יחידת הניתוח היא קבוצה (כמו עיר גדולה), והוא בוחן שינויים בתוצאה (למשל, מניין עקבות התחדדות של אסטמה) לאורך זמן, תוך כדי התייחסות לשינויים בגורם החשיפה (רמת זיהום אוויר יומתי) באותה יחידה. המאפיין המרכזי הוא הניתוח של נתונים שנאספו באופן עקבי לאורך תקופה (כמו "לאורך שנתיים") עבור אותה אוכלוסייה או אזור. מחקר אשכולות התחלואה (א') בודק התקבצות גיאוגרפית של מחלות. מחקר אקולוגי פרוספקטיבי (ב') הוא שם כללי שיכול לכלול סדרות זמן, אך "סדרות זמן" הוא המונח המדויק יותר לתיאור זה. מחקר חתך מרחבי (ג') בודק את הקשר בנקודת זמן אחת על פני אזורים שונים. התיאור "יומתי לאורך שנתיים" מצביע באופן מובהק על ניתוח של נתונים עוקבים לאורך זמן, שהיא המהות של מחקר סדרות זמן.

עקרון הזהירות המונעת (Precautionary principle/approach) 1.עקרון של מדיניות בסוגיות בהן קיים חוסר ודאות מדעי. 2.נכון לנקוט פעולה נגד סיכון פוטנציאלי חמור בלי לחכות לתוצאות חד משמעיות של מחקרים מדעיים 3.מחייב להמשיך ולחקור את הקשר בין גורם סביבתי לתחלואה.