Lexical Ambiguity – מילה בודדת יכולה להיות בעלת כמה משמעויות שונות (למשל: “בנק” כנהר או כמוסד פיננסי).
Morphological Ambiguity – אי־בהירות הנובעת מהצורה הדקדוקית של מילה (למשל: האם “books” הוא שם עצם או פועל).
Syntactic Ambiguity – המשפט ניתן לניתוח תחבירי ביותר מצורה אחת, ולכן המשמעות שלו משתנה בהתאם למבנה.
Pragmatic Ambiguity – המשמעות תלויה בהקשר, בכוונה של הדובר או בידע עולם, ולא רק במילים עצמן.