הפילוסוף, המדינאי והמדען סר פרנסיס בייקון (המאה ה-17) שומר-החותם של המלך ג׳יימס הראשון ואחד מאבות המתודולוגיה המדעית המודרנית טען שתי טענות נחרצות:
א. אסור לחוקר הטבע להניח שהסדר והחוקיות שמכתיבים את מצב הדברים בטבע נתונים לנו בניסיון! על כן, טוען בייקון, יש תמיד לנסות ולפרק את הדברים שוב ושוב לתכונותיהם השונות, ולחפש באמצעות תצפיות וניסויים קשרים בין תכונות שונות ותופעות שונות שעוד לא התנסנו בהם ולא עלו על דעתנו.
ב. אסור לחוקר הטבע להישען על הכללה שביצע באופן אינדוקטיבי, לראות בה אקסיומה, ואז להתחיל להסיק ממנה באופן דדוקטיבי מסקנות על דברים אחרים שלא חקר, אלא עליו תמיד להמשיך בחקירה האינדוקטיבית ולראות באקסיומות של חוק הטבע את מה שמכוונים להשיג רק בסוף הליך החקירה האינדוקטיבי.
נגד מי יוצא כאן בייקון?