מבוא לנוירוביולוגיה - שחזורי מבחנים

reward system:

בתא כדורי הוזרק זרם למשך זמן ארוך באופן יחסי לקבוע הזמן, כך שהמתח הגיע למצב עמיד. מה מהבאים נכון?

נתון תא עצב בו מתח המנוחה הוא -60mV. המצב מנוחה מתח הסף ליצירת פוטנציאל פעולה הוא -40mV . התנגדות הכניסה של התא היא 10MΩ וקבוע הזמן 10ms. אלקטרופיזיולוג מעוניין לעורר פוטנציאל פעולה בתא זה, אך ברשותו מגבר מוגבל המסוגל להזריק זרמים עד ±1nA . מה האפשרויות העומדות בפני האלקטרופיזיולוג:

בתא בו זרם נתרן וזרם אשלגן בלבד (ניתן להניח שאין זרם דלף) נחסם זרם האשלגן על ידי חסם TEA. לאחר מכן נערכה סדרה של ניסויי voltage clamp ממתח המנוחה למתחי command הולכים וגדלים (יותר ויותר דפוליזטוריים). מניסויים אלו התקבלה משפחה של זרמים, וממנה משפחה של מוליכויות. כיצד מתנהגים שיא הזרם והמוליכות ככל שמתח ה-command יותר דפוליזטורי?

כיצד ישתנה סף פוטנציאל הפעולה אם נעלה את המוליכות המקסימלית של הנתרן:

בין node of ranvier אחד לשני, מיאלין מגביר את מהירות ההולכה של פוטנציאל הפעולה כי:

אילו טיפולים מגדילים את קבוע הזמן בתא כדורי?

בניסויים של Hodgkin-Huxley, קיבוע מתח האקסון הענק של דג הדיו מ—60mV ל- -55mV נותן זרם קבוע בגודל x (ניסוי A) המורכב מזרם דלף בלבד. קיבוע מתח האקסון מ- -60mV ל-+10mV נותן זרם בעל שלוש פאזות, תחילה חיובית, אח"כ שלילית, ובסוף חיובית (ניסוי B). קיבוע מתח האקסון מ- -60mV ל-+10mV במדיום חסר נתרן נותן זרם חיובי בלבד (ניסוי C). איך אפשר לחשב את זרם הנתרן בלבד, כאשר מקבעים את מתח הממברנה מ - -60mV ל- +10mV?

הולכת פ"פ באקסון עטוף מיאלין מהירה יותר יחסית לאקסון זהה ללא מיאלין בגלל:

אינהיביציה נגרמת ע"י: