לפניכם שלושה משפטים הנוגעים לחיוב עיסקאות במקרקעין על פי חוק מע"מ: I מכירת זכות במקרקעין לקבוצת רכישה בידי יחיד שאין עיסוקו במכירת מקרקעין, מהווה עיסקת אקראי בידי המוכר, אך הקונה הוא זה שיהיה חייב בתשלום המע"מ. II מכירת מקרקעין שהם מגרש פרטי לעוסק בידי אדם שאין עיסוקו במכירת מקרקעין, אינה מהווה עיסקה בידי המוכר. III מכירת דירת מגורים בידי אדם שאין עיסוקו במכירת מקרקעין לידי מלכ"ר או למוסד כספי, תהא פטורה ממע"מ. על פי הוראות חוק מע"מ, איזה/אילו מהמשפטים הנ"ל נכון/ים?

משפט 1 נכון – הגדרת עסקת אקראי בסעיף 1 לחוק מהווה עסקה. סעיף 16 ותקנה 6ב לתקנות מע"מ קובעים מי החייב במס ומי חייב בתשלומו. משפט 2 שגוי – במקרה המתואר מדובר בעסקת אקראי כהגדרתה בסעיף 1 בחוק בידי המוכר, והיא חלק מהגדרת עסקה. בהתאם להוראות סעיף 16 לחוק ותקנה 6ב לתקנות מע"מ המוכר נשאר החייב במע"מ אך חובת תשלומו בלבד עובר לקונה. משפט 3 שגוי – על פי נתוני המשפט, העסקה המתוארת אינה עסקת אקראי כהגדרתה בחוק ולכן אינה עסקה ואינה חייבת במע"מ. אם היה מדובר במכירת מקרקעין שאינו לצורך מגורים זה כן היה נחשב כעסקת אקראי.