רוני הוא תלמיד בן 12 שמתקשה להשתלב בשיעורי ספורט. הוא חושש להחמיץ קליעה לסל ולחוות צחוק מצד חבריו (גורם אישי – מחשבות ואמונות). לכן הוא נמנע מלהשתתף במשחקים (גורם התנהגותי). בסביבתו יש תלמידים שלעיתים לועגים לשחקנים פחות טובים, והמורה מתקשה להציב כללים ברורים לגבי יחס חברתי (גורם סביבתי). לאחרונה, המורה התחיל לשבח כל מאמץ – לא רק הצלחות – ורוני שם לב שחבריו מגיבים בעידוד במקום בזלזול. עם הזמן, רוני התחיל להשתתף יותר וליהנות מהשיעורים.
שאלה:
בהתבסס על עקרון "הסיבתיות ההדדית המשולשת" של בנדורה, מה מסביר את השינוי שחל בהתנהגותו של רוני?