מטופל בן 40 עם סוכרת סוג 1 משתמש במשאבת אינסולין מזה שנה. הוא מדווח על היפרגליקמיה מתמשכת לאחר ארוחת ערב, במיוחד כאשר הוא אוכל ארוחות עשירות בשומן. נתוני הסנסור שלו מראים: ממוצע גלוקוז: 165 מ"ג/דצ"ל TIR זמן בטווח: 65% TBR היפוגליקמיה : 3% TAR היפרגליקמיה: בעיקר בערב ובלילה 20% הגדרות המשאבה הנוכחיות: יחס פחמימה לאינסולין (ICR) בערב: 1:12 יחס תיקון 1:45 מטרת ערך גלוקוז: 110 מ"ג/דצ"ל זמן פעילות אינסולין: 3.5 שעות ארוחת הערב הטיפוסית שלו מכילה 60 גרם פחמימות ו-25 גרם שומן. מהי ההתערבות המתאימה ביותר לשיפור רמות הגלוקוז לאחר ארוחת הערב?

הבולוס המשולב הוא האפשרות המתאימה ביותר במקרה זה. ארוחות עשירות בשומן מאטות את קצב ספיגת הפחמימות ויכולות לגרום לעלייה מאוחרת ומתמשכת ברמות הסוכר. הבולוס המתמשך מספק חלק מהאינסולין באופן מיידי לכיסוי הפחמימות, ואת החלק הנותר לאורך זמן כדי להתמודד עם ההשפעה המאוחרת של השומן על רמות הסוכר. תשובה א. הגדלת ה-ICR ל-1:10 בערב פחות מתאים: בעוד שזה יספק יותר אינסולין, זה לא יפתור את הבעיה של העלייה המאוחרת בסוכר. זה עלול לגרום להיפוגליקמיה מוקדמת ועדיין להשאיר היפרגליקמיה מאוחרת. תשובה ג. הקטנת זמן פעילות האינסולין ל-3 שעות לא מתאים: הקטנת זמן הפעילות תגרום למשאבה לחשב שהאינסולין פועל לזמן קצר יותר, מה שעלול להוביל למתן יתר של אינסולין ולהגביר את הסיכון להיפוגליקמיה. תשובה ד. הגדלת הבזאל ב-20% בשעות הערב והלילה לא מומלץ: הגדלת הבזאל עלולה לגרום להיפוגליקמיה בין הארוחות ולא תפתור את הבעיה הספציפית של היפרגליקמיה לאחר הארוחה.