החסידות דחתה את החשיבות של לימוד התורה ואת ההלכה היהודית והדגישה במקום זאת את חשיבות התפילה הנלהבת והפולחן העליז, המעניקים חשיבות מרכזית למסירות ולהקשר לאלוהים.