מה מהבאים גורם סיכון להריון חוץ רחמי?

גורמים הם ניתוח בבטן ,שרירן ברחם,פיד...

גורם הסיכון המשמעותי ביותר הוא נזק כלשהו לחצוצרה - מה שגורם לכך שהעובר משתרש בה ואינו עובר לרחם. הסיבות האפשריות לנזק בחצוצרה: ניתוחים קודמים בחצוצרות והיסטוריה של זיהומים באגן בעקבות מחלות מין או דלקת באגן. מהדברים האלה משתמע שמספר רב של פרטנרים מיניים הוא אחד מגורמי הסיכון להיריון חוץ־רחמי. וישנם גורמי סיכון נוספים: • אירוע קודם של היריון חוץ־רחמי. • ניתוחים באגן. • חסימת חצוצרות. • טיפולי פוריות. • עישון. • קיום יחסי מין מגיל צעיר. • שימוש באמצעי מניעה מסוימים שהם על בסיס פרוגסטרון. • גיל מבוגר. • ניתוחים בבטן שהסתבכו (כמו אפנדיציטיס). • שימוש בהתקן תוך־רחמי. אם נוצר היריון למרות ההתקן, הסיכון שהוא יהיה חוץ־רחמי גבוה יחסית.

מתוך האפשרויות שהצגת, אף אחת איננה גורם סיכון מוכר להריון חוץ רחמי לפי הספרות הרפואית. להלן הסבר לכל אחת מהאפשרויות: רמות פרוגסטרון גבוהות – לא מהוות גורם סיכון להריון חוץ רחמי. למעשה, רמות פרוגסטרון נמוכות דווקא עלולות להעלות חשד להריון חוץ רחמי, אך לא הערכים הגבוהים. רמות אסטרוגן גבוהות – לא מוזכרות כגורם סיכון להריון חוץ רחמי. סרטן צוואר הרחם – לא נחשב גורם סיכון להריון חוץ רחמי, למרות שרמות הורמונים גבוהות בהריון יכולות להאיץ את התפתחותו. שרירן ברחם – אינו גורם סיכון מוכר להריון חוץ רחמי. גורמי הסיכון העיקריים כוללים: נזק בחצוצרות, זיהומים באגן, ניתוחים קודמים באגן, עישון, טיפולי פוריות, התקן תוך רחמי, היסטוריה של הריון חוץ רחמי בעבר, וגיל מבוגר. לסיכום: אף אחת מהאפשרויות שהצגת אינה גורם סיכון להריון חוץ רחמי. התשובה הנכונה היא – אף לא אחת מהאפשרויות הנ"ל.