שאלה | בקורס נדונו שתי גישות מרכזיות ליישום מערכות BI – A. Top-Down (TD) B. Bottom-Up (BU) בתחילת שנות ה-90 של המאה הקודמת, בתקופה בה הוצגה לראשונה תפיסת מערכות ה-BI, הגישה הרווחת ליישום הייתה A, בעוד שמתחילת שנות ה-2000 ניתן לזהות מגמה גוברת של מעבר ליישום בגישה B. איזה מהבאים מתאר באופן פחות מובהק מהאחרים סיבה אפשרית למגמה זו?

בקורס נדונו שתי גישות מרכזיות ליישום מערכות BI – A. Top-Down (TD) B. Bottom-Up (BU) בתחילת שנות ה-90 של המאה הקודמת, בתקופה בה הוצגה לראשונה תפיסת מערכות ה-BI, הגישה הרווחת ליישום הייתה A, בעוד שמתחילת שנות ה-2000 ניתן לזהות מגמה גוברת של מעבר ליישום בגישה B. איזה מהבאים מתאר באופן פחות מובהק מהאחרים סיבה אפשרית למגמה זו?

		1. מודעות גוברת להשפעתן השלילית של בעיות איכות נתונים ומידע, וצורך בפתרון מערכתי חסין יותר שיפחית את תדירותן ונזקן של בעיות אלו.
		2. מגמת שינוי כללית בתרבות הארגונית – מראיית ארגון כמערכת סגורה תוך נטייה לניהול ריכוזי, לראיית ארגון כמערכת פתוחה תוך נטייה לביזור סמכויות הניהול.
		3. צורך להתמודד עם סביבה ארגונית בעלת רמת קיבולת, מורכבות ותנודתיות עולה – ומתן מענה מהיר יותר לשינויים סביבתיים.
		4. תסכול מהעלות הגבוהה ומהזמן הממושך הנדרש ליישום המערכת ומתן פתרונות למשתמשי הקצה, וחתירה לפתרון זולים יותר שיעניקו החזר מהיר יותר על ההשקעה (ROI).

מיין לפי