שאלה | וולטר סטון(1902) – חקר כרומוזומים של חגבים ועקב אחר חלוקה מיוטית והתפלגות כרומוזומים בזמן זה. הבדיל בין מיוזה למיטוזה והוכיח תיאוריית מנדל. תובנותיו:

וולטר סטון(1902) – חקר כרומוזומים של חגבים ועקב אחר חלוקה מיוטית והתפלגות כרומוזומים בזמן זה. הבדיל בין מיוזה למיטוזה והוכיח תיאוריית מנדל. תובנותיו:

		יש שני העתקים זהים של כרומוזומים שמעט שונים במבניהם.
		אם גן אחד אחראי על אנזים אחד אמורה להיות מוטציה לכל אנזים בפטריה
		עיקר החומר הוא חומצת גרעין ומצא הבדל בין שתי חומצות עיקריות דנא ורנא
		הליך השחלוף הגנטי – רקמובינציה הומונולוגית – ככל שהגנים קרובים יותר הסיכוי להפרד קטן יותר. על שמו יח המידה סנטימורגן.
		אלה נצמדים לפני המיוזה ואז נפרדים לשתי הקצוות באופן אקראי.