יחידה אינטגרטיבית 5

תשובה 3 היא הנכונה. גילפורד ערך שימוש בהליך סטטיסטי של ניתוח גורמים (Factor Analysis) אשר מאפשר לאתר מספר מדדים, אשכולות או גורמים, בתוך מערך של משתנים בלתי תלויים, ולזהות את הממדים הפסיכולוגים הבסיסיים של המושג הנחקר. מסיח 1 מוטעה מאחר וקומבינטוריקה הינה ענף של הסתברות ואיננה קשורה למבחני משכל. מסיח 2 מוטעה מאחר ופסיכואנליטיקה הינה אסכולה פסיכולוגית ולא ביסוס למבחן. מסיח 4 מוטעה מאחר והוא נכלל במאפייניו של מבחן המשכל של גארדנר ולא של גילפורד.

תשובה 3 היא הנכונה. שאי וורנר ערך במשך 50 שנה מדידות IQ במסגרת "מחקר האורך של סיאטל", וסיפק תובנות לגבי התפקוד האינטלקטואלי המשתנה לאורך הבגרות. המחקר התחיל עם דגימות רוחב של קבוצת נבדקים בגילאי 25‎‎-67, כל קבוצת גיל נבדקה לאחר מכן במשך 35 שנה (נבחנה מחדש כל 7 שנים). תוצאות המחקר מעידות על כך שתוצאות מבחן ה-IQ עולות בבגרות המוקדמת, מסיח 1, ונשארות יציבות לאורך רוב שנות הבגרות, מסיח 4, עד סביבות גיל 60, מסיח 2, שם הן מתחילות לרדת. ממצאי מחקר זה לא התייחסו לתבונה מגובשת (Crystallized intelligence) ולכן הטענה במסיח 3 אינה נכונה, ולכן הוא התשובה הנכונה.

תשובה 4 היא הנכונה. מלטונין (melatonin) הוא ההורמון המרכזי הגורם להירדמות. שעת השיא של הפרשתו היא תשע בערב ורמות המלטונין נשארות גבוהות במשך כ-12 שעות, עד לירידה משמעותית ברמתו בדם בתשע בבוקר, תשובה 4. שאר המסיחים אינם נכונים מאחר והם מציגים חומרים שהפרשתם דווקא מופחתת במהלך השינה. הפחתה בהפרשת הסרוטונין גורמת לשנת REM, מסיח 1. הפחתת רמות ההיסטמין גורמת לעייפות ותורמת להירדמות, מסיח 2. ההורמון קורטיזול (cortisol) מופרש בצורה מחזורית במהלך היממה, ומשפיע על אספקת האנרגיה לגוף. ההורמון מגיע לשיאו בבוקר, ואילו בשעות הערב ולקראת השינה רמתו יורדת, לכן מסיח 3 לא נכון.

תשובה 3 היא הנכונה. תיאורטיקנים מסוימים שללו את הרעיון של פיאז'ה לפיו שלב האופרציות הפורמאליות הינו השלב האחרון של ההתפתחות הקוגניטיבית. הם טענו כי ישנו שלב חמישי שמגיח בבגרות המוקדמת, בתגובה לבעיות מסוימות אשר ייחודיות לחיי המבוגר. נקודת המוצא של התיאוריות היא שבעיות נורמטיביות של חיי המבוגרים, על אי העקביות שלהן ומורכבותן, אינן נפתרות תמיד על ידי שימוש בהיגיון אופרציונלי פורמאלי. ניכר כי מבוגרים חושבים בצורה פרגמאטית ורלטיביסטית כדי לפתור את בעיותיהם המורכבות, תשובה 3. מסיחים 1 ו-2 אינם רלוונטיים למשמעות המושג. מסיח 4 אינו נכון משום שזהו אינו שלב בתאוריה של פיאז'ה אלא שלב שהתווסף בחשיבה מאוחרת יותר שנעשתה על ידי הוגים אחרים.

תשובה 2 היא הנכונה. השְׁרָאָה עוברית (Embryonic Induction) זהו ביטוי לתהליך ההתמיינות. תהליך בהתפתחות העוברית, בו תאים כמעט זהים מתפתחים בהדרגה ויוצרים רקמות ואיברים בעלי מבנה ייחודי, המיועדים לתפקודים מוגדרים, תשובה 2. מסיח 1 אינו נכון מאחר והשראה עוברית הוא תהליך המתרחש במהלך ההיריון. מסיח 3 אינו נכון משום שהתהליך מתרחש בשבועות הראשונים של ההיריון. מסיח 4 שגוי גם הוא משום שלא מדובר בתנועות של העובר אלא בתהליך התמיינות התאים בשלב מוקדם יותר של ההיריון.

תשובה 4 היא הנכונה. הפרעות אישיות נחלקות על פי ה- DSM לשלושה מקבצים: cluster A - האשכול ה"מוזר" הכולל בתוכו הפרעת אישיות סכיזואידית, סכיזוטיפלית ופרנואידית, מסיח 1; cluster B - האשכול ה"דרמטי" הכולל בתוכו למשל הפרעת אישיות גבולית, היסטריונית ונרקסיסטית, מסיח 2; cluster C - האשכול ה"חרד" הכולל בתוכו הפרעת אישיות נמנעת, תלותית וטורדני כפייתית, מסיח 3. מאחר ואין מקבץ הפרעות אישיות המאופיין בעיקר על ידי התנהגות ילדותית וחוסר שליטה, תשובה 4 היא התשובה הנכונה.

תשובה 3 היא הנכונה. עונש חיובי הינו הוספת גירוי אברסיבי שבעקבותיו הסבירות להופעת התנהגות בלתי רצויה פוחתת. במקרה זה, בעקבות צעקות החברה עליה (הוספת גירוי לא נעים), שושי הפחיתה את התגובה הלא רצויה (קללות). חיזוק פירושו גירוי המתרחש מיד לאחר התגובה, אך מעלה את הסבירות להתנהגות מסוימת ולא מפחית אותה. כיוון שכמות הקללות פחתה ניתן לפסול את מסיחים 1 ו-4. עונש שלילי, מסיח 2, הוא מצב בו בעקבות הסרת גירוי אפטטיבי (נעים) קטנה הסבירות להופעת התנהגות בלתי רצויה. כיוון שבמקרה זה הקללות פחתו בעקבות הוספת גירוי בלתי נעים, ניתן לפסול מסיח זה.

תשובה 3 היא הנכונה. ניסוי הקווים של סלומון אש יצר נסיבות בהן משתתפים בניסוי היו צריכים לתת הערכה, בתנאים שהמציאות הפיזית בהם הייתה חד משמעית, אך שאר חברי הקבוצה נתנו הערכה שגויה. ממצאי הניסוי הראו כי בין 50% ל ‎‎-80% מהמשתתפים שינו את תשובתם על מנת להתאים להערכה השקרית של הרוב לפחות פעם אחת. הניסוי מבטא קונפורמיות, שפירושה קבלת המוסכמות והנורמות החברתיות של הרוב, תשובה 3. במצבים מסוימים, קונפורמיות עשויה לשבש את שיקול דעתו של הפרט כפי שהדגים אש בניסויו. מסיח 1 אינו נכון, מאחר ועקרון התערבות הצופה מן הצד (bystander intervention) עוסק במאפייני המצביים בהם אנשים מחליטים להתערב למען עזרה לאחר. סיטואציה זו אינה רלוונטית לניסויו של אש. מסיח 2 אינו נכון, משום שדעה קדומה (prejudice) היא עמדה כלפי מושא מטרה, המערבת רגשות שליליים. אש בדק החלטה לגבי אורך קווים ויזואליים המושפעת מהערכות אחרים, כך שלא תופעלו רגשות שליליים. מסיח 4 אינו נכון, מכיוון שחשיבה קבוצתית (groupthink) מתייחסת לנטייה של הקבוצה לקבל החלטות ולהגיע לתמימות דעים ולא נטייתו של הפרט להתאים את דעתו לדעת הקבוצה, כפי שנמצא בניסוי של אש.