סימולציה

אלגוריתמי מונטה־קרלו הם אלגוריתמים חישוביים שמגרילים מספרים אקראיים מספר גדול של פעמים ומבצעים חישובים על המספרים שהוגרלו. לעתים קרובות משתמשים באלגוריתמי מונטה־קרלו כדי לבצע סימולציות על מערכות פיזיקליות או מתמטיות מורכבות. השימוש העיקרי בהם הוא כדי לפתור בעיות שאינן ניתנות לפתרון מתמטי מדויק, או כדי לחסוך בכוח חישוב . אלגוריתמים אלו מוצלחים במיוחד עבור מערכות שבהם יש הרבה דרגות חופש שתלויות אחת בשנייה, כמו בהידרודינמיקה , מבנים תאיים ובפיזיקת חלקיקים. שימוש נוסף חשוב שנעשה בהם הוא לצורך חישוב אינטגרלים רב ממדיים.

נובע מטעות התקן של ממוצע המדגם המשמשת בדרך כלל כאינדיקציה לרמת הדיוק של המודל היות וטעות התקן של ממוצע המדגם יורדת באיטיות רבה ככל שמספר המסלולים עולה (n במכנה -> מקטין את גודל הסטייה).

מצב המערכת בכל רגע נתון מוגדר גם על ידי הזמן שחלף (במודל) מאז שהופעל • ה"שעון" הוא משתנה מצב מיוחד • יחידות המידה בהן הזמן נמדד אינן חשובות אך נוח בד"כ להחזיק את כל הפרמטרים ואת משתנה השעון באותן יחידות