יש פה 2 תשובות נכונות: רווקה בגיל 20 ונשואה בגיל 39 אינם קריטריונים להפסקת הריון
Dana Thaler Barzam0 נקודות ·
לפני 4 חודשים
( תגובות)
מוניטין: 1
לפי לשון החוק רווקה בגיל 20 = כן קריטריון להפסקת היריון.
סעיף 316 (א) (2): ההיריון נובע מיחסים אסורים לפי החוק הפלילי או מיחסי עריות, או שהוא שלא מנישואין;
מתי חלה חובת הדיווח למשטרה או לפקיד סעד עפ"י סעיף 368 ד' לחוק העונשין?
יידוע- הנגשת המידע למטופל -למי יכול לפנות...
דיווח-למטפל חובת דיווח על המקרה לפקידת סעד או למשטרה
Ronit Friedman0 נקודות ·
יותר מ-6 חודשים
( תגובות)
מוניטין: 1
במצב שבו מטופלת מדווחת על אלימות, יש לך חובות ברורות:
✅ יידוע – להסביר לה על זכויותיה ואפשרויותיה.
✅ לתת הסבר לגבי פנייה לגורמים רלוונטיים (משטרה, פקידת סעד וכו').
✅ להנגיש מידע על מרכזי סיוע וקווי חירום.
❌ מה לא חובה עלייך לעשות?
דיווח.
🔹 כלומר – אצל אישה בגירה שסיפרה על אלימות, אין חובה לדווח למשטרה או לפקידת סעד אם היא לא מסכימה. החובה היא לתמוך, להסביר ולהנגיש מידע.
🔹 החובה לדווח קיימת רק אם מדובר בקטין או בחסר ישע, או כשיש חבלה ברורה עם פגיעה בשלמות העור (כמו בשאלה הקודמת).
אישה הגיע למיון וראיתי סימני חבלה ברורים עם פגיעה בשלמות העור מה החובה החלה עליי?
הסיבה שלא מדווחים ישירות למשטרה במקרה הזה קשורה להבחנה החוקית:
• החוק (חוק חינוך בלתי פורמלי / חוק פקיד הסעד / חוק זכויות החולה – תלוי גיל הנפגע) מחייב דיווח לפקיד הסעד כגוף המוסמך לטיפול והגנה על נפגעים.
• פקיד הסעד בודק את המקרה, מבצע הערכת סיכון, ומחליט אם להפעיל אמצעים נוספים, כולל אם לפנות למשטרה.
• דיווח ישיר למשטרה עלול להיות מוקדם מדי, לפני שנבדקו הנסיבות, ועלול לפגוע בזכויות המטופל/ת או בסדרי ההגנה החברתית.
בקצרה: המשטרה אינה הגוף הראשי שמוסמך לפי החוק להפעיל את ההגנות הדרושות; פקיד הסעד הוא הגוף החוקי הראשי במקרה של פגיעה או חשד לפגיעה
Gil Frid0 נקודות ·
יותר מ-6 חודשים
( תגובות)
מוניטין: 1
כן, כאן מדובר במצב מיוחד: סימני אלימות חמורים (כמו חבלה המסכנת חיים או סכנה חמורה לבריאות) מחייבים דיווח למשטרה לפי חוק חובת דיווח על פגיעות חמורות.
בקצרה:
• קטינים או חסרי ישע → פקיד סעד + לעיתים משטרה.
• מבוגרים → דיווח למשטרה רק אם מדובר באלימות חמורה או פשע.
• מבוגר בלי סכנה מיידית → אין חובה, אפשר להציע לקורבן לפנות בעצמו
Ronit Friedman0 נקודות ·
יותר מ-6 חודשים
( תגובות)
מוניטין: 1
התשובה הנכונה היא:
הפרוטוקולים של ועדת בקרת איכות אינם קבילים כראיה משפטית, לעומת ועדת בדיקה ששם הם קבילים כראיה משפטית.
🔹 ועדת בקרת איכות
מוקמת ביוזמת המוסד הרפואי.
מטרתה: ללמוד מטעויות, לשפר תהליכים ולמנוע הישנות מקרים דומים.
הדגש: לימוד ושיפור איכות הטיפול, לא ענישה.
לכן: הפרוטוקולים שלה לא קבילים כראיה בבית משפט – כדי לעודד שקיפות ולמידה חופשית של אנשי הצוות.
🔹 ועדת בדיקה
מוקמת לרוב ע"י משרד הבריאות או לפי דרישה רשמית.
מטרתה: בדיקה רשמית של אירוע חריג/רשלנות/תלונה, ולגבש מסקנות באחריות מקצועית.
הדגש: בדיקה חקירתית-רשמית.
לכן: הפרוטוקולים שלה כן קבילים כראיה משפטית.
📊 בקיצור:
בקרת איכות = שיפור פנימי, לא קביל משפטית.
בדיקה = בירור רשמי, כן קביל משפטית.
מהם התנאים שלא חייבים להתקיים על מנת שאחות תוכל לבצע פעולת סיעוד?