הסיכון היחסי RR מחושב מתוך נתוני היארעות במחקרי עוקבה או מחקרים קליניים. עם זאת, לא תמיד ניתן לבצע מחקרים אלו, במקרים אלו ניתן לבצע מחקרים מסוג מקרה ביקורת מהם מחושב היחס הצולב OR. נטען כי ה OR אינו מדד טוב RR במקרה ש-
חוקרים ביקשו לבדוק האם יש הבדל בשיעורי חשיפה בעבר (גורם הנחשד כבעל סיכון), בקרב אנשים חולים לאנשים שאינם חולים במחלה הנחקרת. על מנת לצמצם את הסיכוי לערפלנים במחקר שביצעו, הם ביצעו:
במחקר מקרה-ביקורת רטרוספקטיבי חוקרים ביקשו לבדוק את הקשר שבין תזונה עשירה בסיבים תזונתיים ובין נגעים טרום-סרטניים של המעי הגס. נבדקי המחקר (מקרים וביקורות) תושאלו לגבי הרגלי התזונה שלהם בשנה האחרונה. מה מהבאים עלול לפגוע בהסקת קשר סיבתי מתוצאות המחקר?
חוקרים קיימו מחקר מקרה ביקורת רטרוספקטיבי על הקשר שבין צפייה מרובה בטלויזיה בקרב ילדים ובין קשיים חברתיים בבית הספר. תוצאות המחקר היו OR=2.5, נתון שנראה בעקביות גם במחקרים אחרים. מן התוצאות הסיקו כי צפייה מרובה בטלויזיה היא גורם סיכון סיבתי לקושי חברתי בבית הספר. מה ניתן לומר על מסקנה זו?
חוקרים קיימו מחקר מקרה-ביקורת ובו רצו לבדוק את הקשר בין משך השינה הלילית הממוצעת בגילאי 50-60 ובין דמנציה בגיל 60-80. הם ביקשו לזווג את המקרים והביקורות ולכן בחרו ביקורות התואמות לקבוצת המקרים במשתנים: אזור מגורים, וצבע העיניים. האם תהליך הזיווג יהיה יעיל במקרה זה?