חוק ומשפט במזרח

Discuss, Learn and be Happy דיון בשאלות

• «
• 1
• 2
• ...
• 18
• 19
• 20
• 21
• 22
• 23
• 24
• 25
• »

מהו פלורליזם משפטי?

-

1

+

שאלה #81167

done		המשפט צריך לספק פתרונות של כאן ועכשיו. משפטנים צריכים לתת תשובות לבעיות שהן תוצר של נסיבות. חוק שהוא לא ישים מתייבש ונופל. העבודה של שופטים בכל חברה בין אם הם מטעם המדינה או במסגרות לא פורמליות היא עבודה קשה מכיוון שהם נדרשים לתת פתרונות במצבים סבוכים שיתאימו למצבים ולחוקים הקיימים ומצד שני לנסיבות המשתנות גם החוק ומהשפט משתנים כל הזמן.
done		מדינה ריאקטיבית= מתערבת רק כאשר שני הצדדים מעוניינים בזה מבוסס על עדויות בעל פה והניסיון הוא להגיע לפתרון של בוררות. האפשרויות בפני השופט מגוונות לפי השריעה או הקאנון. במאה ה19 יש שינויים ומעבר למדינה אקטיביסטית. שינוי עמוק של התרבות המשפטית בתוכו המעבר לקודיפיקציה. המשפט מתנהל בצורה של פרוצדורות רחבות, מבנה המערכת הפך ליותר היררכי. יש פונקציות חדשות כמו תביעה כללית. תהליכים אלו היו בכל מקום בעולם, שאפו לסטנדרט אחיד. ביטוי נוסף הוא המעבר לראיות פתוחות, התבססות על ראיות אורליות במאה ה19 הראיות הכתובות תופסת את מקומם והופכות להיות מאוד חשובות. התהליך המשפטי נעשה יותר מורכב וגורס כי יש להקטין את שיקול הדעת של השופט ככל הניתן.
done		לשינוי הזה היו הרבה השלכות גלובליות וגלוקליות. גלובליזציה התקרבות והתקדמות של חברות לנורמה אחידה. לפי הסוציולוגיה המושג המדויק יותר הוא גלוקליזציה= התאמה של תוכן חוץ למרחב המקומי. בתי משפט מודרנית מתמודדים עם עומס כתוצאה מהתמודדות עם הפרוצדורות בגלל שהם הופכות להיות שדה הקרב של עורכי הדין, לרוב השחקנים החזקים ירצו לדחות משפטים מכיוון שהם יוכלו להתמודד עם ההוצאות הכלכליות בניגוד לשכבות החלשות ולכן יש להם גם עדיפות על שכבות אלו. בעיה זו רק הולכת ומחמירה עם השנים. דבר נוסף, שיכול להיות שהמערכת המשפטית המודרנית מעוררת יותר קונפליקטים בגלל שהיא לא פועלת במסגרת של בוררות ויותר במסגרת של תביעות/פעולות משפטיות. המשפט הופך להיות חלק מהתרבות כתוצאה מכך שאנשים מדמיינים את בית המשפט כמקום של הישג. זה גורם לאנשים לדמיין את בית המשפט באופן אחר.

נערך לפני שנתיים

• gavel
• mood_bad
• share

הגב

מיין לפי דירוג חדש ישן

פלורליזם משפטי היא אחת התופעות המעניינות מאוד חוקרים של חברה ומשפט והיא זכתה למחקר מקיף ומעניין. מערכות משפט של המדינה מאוד רחוקות מהדימוי של מנגנון משומן וקוהרנטי שכל יחידה מתפקדת בו בתיאום עם יחידות אחרות והתברר שעולם המשפט הוא הרבה הרבה יותר מגוון ממה שחשבו ההיסטוריה והעולם מציגים פלורליזים כל כך רחב שאפשר להגיד בוודאות שכל סביבה משפטית היא פלורליסטית בהגדרתה• מצב של פלורליזם משפטי מתקיים בכל מקום בו יש יותר מגוף משפטי אחד שמשרת את האוכלוסייה. • ריבוי המסגרות המשפטיות שקיים בכל שדה חברתי. • מצב שבו השליט מציע מסגרות משפטיות שונות לקהילות שונות שמתגוררות בטריטוריה שבשליטתו לפי פרמטרים דתיים, אתניים או גיאוגרפיים.

-

1

+

שאלה #81168

done		נכון
		לא נכון

• gavel
• mood_bad
• share

הגב

מיין לפי דירוג חדש ישן

כדי שמשפט ישרוד הוא חייב להיות פרגמטי השליטים נאלצו להתמודד עם האתגר שהיה כרוך בשליטה על אוכלוסיות מגוונו זה אתגר עצום לשלוט במגוון כזה. שום תרבות שלטת, הגמונית, לא יכולה לשנות את התרבויות שהיא כובשת ולהטמיע לאותן בתרבות השלטתמדינות אימפריאליות יכלו לשרוד רק אם הן השכילו לקיים מערכת מורכבת של בריתות עם כוחות מקומיים, להתפשר על האמונות שלהם ולכן הדוקטרינה המשפטית האסלאמית, תפיסת העולם היא פלורליסטית באופן אינהרנטי.

-

1

+

שאלה #81169

done		נכון
		לא נכון

• gavel
• mood_bad
• share

הגב

מיין לפי דירוג חדש ישן

אג׳תהד - כל משפטן יכול לעשות אג׳תהד על סמם מאגר של מקורות הלכתיים שעברו עם הזמן תהליך של הכרה המבוסס על קונצנזוס (לא החלטה של גוף כזה או אחר כמו בנצרות הקתולית למשל). כל המשפטנים מזדהים עם אחת מארבע האסכולות המשפטיות הקיימות. הם עושים שימוש זהה באוסול אל-פקה, אבל בגלל שכל אסכולה עושה שימוש בתקדימים שונים, וכל אחת התפתחה בסיטואציה אחרת, אנחנו רואים מגוון דעות. לפעמים ההבדלים בין המד׳הבים בולטים מאוד, למשל חנפים ומליכים בעניין משפחה. כאן דווקא החנבלים הציגו את המסגרת הגמישה ביותר לענייני הנישואים, שם האישה רשאית להכניס לחוזה הנישואים סעיפים שבגינם ניתן יהיה לבטל את הנישואים. מהו פורום שופינג?

-

1

+

שאלה #81170

done		– מצב שבו בעלי ובעלות דין בוחרים בפורום המשפטי שמשרת הכי טוב את האינטרסים שלהם לפי הערכתם. יכול להתקיים במצב בו יש באזור יותר מפורום משפטי אחד.
done		פסק הלכה שמתאים לציפיות שלהם ועם זה ללכת אל הקאדי. הקאדי לא חייב להתחשב בפתווה הזו, אבל הרבה פעמים נותנים לפתווה הזו משקל. המדינות האסלאמיות האימפריאליות (ממלכוים, סלג׳וקים, עוסמאניים) לא ערערו על הקונספט הפלורליסטי הזה. במצריים הממלוכית השושלת אימצה את האסכולה השפעית כאסכולה רשמית של המדינה אבל בעניינים מסוימים השליטים לא היססו לפנות לשופטים מאסכולות אחרות אם זה משרת את האינטרסים שלהם. למשל בהוצאה להורג של כופרים (כדי להשתלט על רכושם ולהעבירו לאוצר המדינה). המד׳הב השפעי לא חייב להוציא להורג כופרים, אז יש להם בעיה של לגיטימיות בפרקטיקה הזו, אז הם פנו לעיתים קרובות לקאדים מאסכולה אחרת – מאליכים, כי שם יש הרבה יותר נכונות וחיוב להוציא להורג כופרים
done		זה שהפרקטיקה של פורום שופינג הייתה מאוד רווחת. היא נחשבה ללגיטימית לחלוטין גם מבחינת השופטים וגם מבחינת הרשויות. בתקופות האלה פלורליזם משפטי היה כרוך לא רק בפורום בין אסכולות שונות, אלא גם בפורום שופינג בין אסלאמיים ומשפטיים אחרים.
done		פורום משפטיים חוץ-מדינתיים שהתבססו על נורמות מקומיות שמשתנות ממקום למקום. איך לשופט קרואטי שמוצב בקוניה יודע מה המנהג המקומי? כנראה בזכות הפונקציות האחרות שעבדו בבית המשפט והיו קבועות. היו שופטים שהתחלפו כל שלוש שנים, אבל היו עוד אנשים מנהלתיים כמו הכאתיב שהיה סטטי ויכל לסייע לו עם מנהגי המקום.

נערך לפני שנתיים

• gavel
• mood_bad
• share

הגב

מיין לפי דירוג חדש ישן

ההגדרה השלישית של הפלורליזם - מצב שבו השליט מציע מסגרות משפטיות שונות לקהילות שונות שמתגוררות בטריטוריה שבשליטתו לפי פרמטרים דתיים, אתניים או גיאוגרפיים.

-

1

+

שאלה #81171

done		אימפריות הן מסגרות פוליטיות מבוססות על ריבוי. לא על אחידות איפשר גמישות שלטונית וגם מרחב של חופש שמיתן מתחים בין קהילות אתניות ודתיות שונות המתקיימות באימפריות האלה.
done		הגבולות של הפלורליזם המשפטי מוגדרים ע״י המדינה שהיא בכ״ז אסלאמית וזה בא לידי ביטוי בסמכות האולטימטיבית של ביהמ״ש השרעי. מה שזה יוצר, זה הרבה הזדמנויות לפורום שופינג. נשים נוצריות ויהודיות העדיפו לפנות לשרעי כי הן חשבו ובצדק שהשרעי נוח יותר כלפי נשים מבחינת רכוש וזכויות נשים בכלל. ההלכות השרעיות ביחס למזונות באותה תקופה היו עדיפות על פני ההלכה היהודית
done		לביה״ד השרעי גם היה מעמד הגמוני. יש לו את הכוח לתקף הסכמים וחוזים, לתת להם תוקף, מתוך הבנה שאף גוף אחר לא יוכל לערער על זה. הקאדי חייב להתייחס אליהם כפי שהוא מתייחס למוסלמים

נערך לפני שנתיים

• gavel
• mood_bad
• share

הגב

מיין לפי דירוג חדש ישן

איך המעבר למשפט במודרני במאה ה-19 משפיע על הפלורליזם המשפטי?

-

1

+

שאלה #81172

done		כשאנחנו מסתכלים על בתי משפט שרעים אנחנו רואים פתיחות גבוה ביחס לפלורליזם משפטי ונהגו לקחת משפטים מקומיים בחשבון, בנוסף לקאנון והשלכות שעריות. פלורליזם משפטי אפשר לשליטים חופש שמיתן מתחים בין קהילות שונות המתקיימות תחת האימפריה. במזרח התיכון פיתחו בתי משפט לצד פורומים משפטיים לקהילות אתניות.
done		בתי דין שבטיים ממשיכים לפעול, לפעמיים המדינה מנסה להאחיד את המנהגים השבטיים. לדוגמא בבאר שבע היה גם בתי דין עוסמאנים וגם בתי דין שבטים לאוכלוסייה הבדואית במקביל בתי דין שבטיים שאינם בשלטון המדינה. בכל מדינת לאום יש גופים המקיימים הליכים משפטים פנימיים למשל ארגוני עובדים, בתי דין של מפלגות, לאוניברסיטאות יש הליכים משמעתיים. לכך שהמדינות במזרח התיכון לא דמוקרטיות יש השפעה על הפלורליזם המשפטי. באזורים כפריים או שבטיים הסמכות נובעת מהותו אימאם ואיש הנתפס כחכם הכפר. במקומות אלו לרוב יש קונפליקט בין המערכת המשפט לגופים הלא רשמיים. רוב הגופים הרשמיים מייסדים אמנות המסודרות בחקיקה ובמרבית מדינות המזרח התיכון יש מוסדות בוררות בתחומים מסוימים. היתרון של הפורומים האלה ובפרוצדורה המהירה והגמישה. היום רבים במזרח התיכון יכולים להחליט לאיזה סוג של בתי משפט הם הולכים.
done		בישראל נוסדו עשרות של בתי דין שעוסקים בסוגיות מסחריות שפועלים מחוץ למסגרות, רובן באים מהדת וזה בא מהאמון והסכמות הרבנית. זהו פורום שנמצא בשוליים מבחינת הציבור הכללי ונמצא בצמיחה. בתי דין אלו יהיו אלטרנטיבה לבתי דין הציבורים לכלל האוכלוסיות כי יש בה 2 בונוסים הפעילות והעלות הנמוכה. בדומה לבתי דין שרעים גם כאן יש מעט שימוש בעורכי דין דבר שעוזר לייעל את התהליכים.
done		מצב של סמכויות מקבילות= שני סוגים של בתי משפט בעלי סמכויות זהות באותו התחום. בחברה הבדואית יש זיקה בין מספר הנשים והילדים לבין המעמד החברתי. בישראל יש איסור מדינתי על פוליגמיה אך יש חוסר אכיפה כלפי חוק זה מתוך חוסר רצון ישראלי להתערב בזאת. לכן נושאים אלו מטופלים בבתי הדין השריעים בישראל. אך המדינה כן מכירה באישה הראשונה שרשומה ובילדים. מבחינת הבדואים בתי המשפט השריעים הם פשוט רשות ברשות המדינה ולא בית משפט שבא רק לטובתם. הקאדים לרוב רואים בבדואים כמפירי חוק. במקרה זה מדובר בפורום שופינג. יש מקרים בהם מתקיים דיון במקביל גם בפורום השבטי וגם בפורום השרעי. נשים הם הצד הפגיע במערכת הזאת למשל עדיין קיימת תופעה של נישואי קטינות.

• gavel
• mood_bad
• share

הגב

מיין לפי דירוג חדש ישן

בתורכיה למשל אין הכרה פורמלית בחוזי נישואין שלא נחתמו בבתי הדין של המדינה. למה ישראל לא חוקקה חוק משפחה כללי שיחליף את חוק המשפחה העוסמאני במקרה של האוכלוסייה המוסלמית? אין לזה תשובה חד משמעית וכנראה שמדובר בעיקר על נסיבות פוליטיות. גם בעידן מדינות הלאום עדיין יש פ״מ במזה״ת אבל הוא מאוד מצומצם ביחס לעידן האימפריות והוא מתקיים בתוך מצב שבו ברירת המחדל היא בתי דין מדינתיים וגם השאיפה ברמת הרעיון היא להכפיף את כל הגופים המשפטיים לבתי הדין המדינתיים.

-

1

+

שאלה #81173

done		. בחוק המשפחה הכללי בישראל, החוק אוסר על פוליגמיה. נישואי קטינות גם הן עבירה פלילית, אבל אנחנו ידועים שיש אוכלוסיות בישראל שזה כן מקובל בהן, ומה עושים עם הסתירה הזו? בתי הדין השרעיים מצאו דרכים לעקוף את זה בד״כ בטענה שזה פוגע בזהות של מוסלמים בישראל וסותר את השריעה. בגלל המורכבות וחוסר החשק של המדינה להתערב בתוך המבנים החברתיים של מגזרים שונים במדינה, רשויות אכיםפת החוק נמנעות מאכיפת האיסור על פוליגמיה כשמדובר באוכלוסיה הבדואית.
done		למה זה פוגע בנשים? בגלל שבמצב הזה נשים שנפגעות מפוליגמיה מאוד מתקשות לקבל סעד משפטי
done		כדי להתמודד עם האיסור המדינתי על פוליגמיה הרבה פעמים רושמים כחוק את הנישואים עם האישה הראשונה, נישואים שרעיים, והנישואים עם שאר הנשים נערכים כזוואג׳ עורפי. נישואים מנהגיים. יש להם הכרה נרחבת בקהילה המקומית אבל המדינה לא מכירה בהם
done		, אבל כן מכירה בילדים אז יש מצבים מורכבים, יש הרבה מקרים של גירושים גם בגלל מאבקי נשים שנשואות לאותו גבר, גירושים פיקטיביים שנועדו להגדיל את ההכנסה מהמדינה, אפשר לרשום מגרש ע״ש הגרושה וכו׳. צריך להבין שמבחינת הבדואים ביהמ״ש השרעי והקאדי שמנהל אותו הם לא בצד שלהם. הם נתפסים כרשות מרשויות המדינה ולכן הרבה פעמים רואים נטייה לעשות תמרונים בתוך המערכת באמצעות הצגת מידע חלקי / כוזב / העמדת פנים או תמימות והקאדים כמובן מודעים לזה

• gavel
• mood_bad
• share

הגב

מיין לפי דירוג חדש ישן

• «
• 1
• 2
• ...
• 18
• 19
• 20
• 21
• 22
• 23
• 24
• 25
• »