נשים

בדיקה לגורם סיכון לצירים מוקדמים בהריון כוללת מספר בדיקות מרכזיות המזוהות עם סיכון מוגבר ללידה מוקדמת, כפי שעולה ממחקרים רפואיים: 1. תפקודי קרישה מחקרים מצביעים על קשר בין שינויים בפרמטרי הקרישה לסיכון ללידה מוקדמת: aPTT מקוצר (זמן תרומבופלסטין חלקי) – נמצא קשור לסיכון מוגבר לצירים מוקדמים ולידה לפני שבוע 37, ככל הנראה עקב עלייה בגורמי קרישה כמו פקטור VIII . רמות פיברינוגן נמוכות – עשויות להעיד על הפרעה במאזן הקרישה המקושרת ללידה מוקדמת . רמות D-dimer גבוהות – עלולות להצביע על פעילות יתר של מערכת הקרישה . 2. בדיקות ברזל והמוגלובין אנמיה מחוסר ברזל, במיוחד בשליש הראשון להריון, מזוהה כגורם סיכון משמעותי: המוגלובין נמוך מ-12 גר/ד"ל – מקושר לסיכון מוגבר ללידה מוקדמת ומשקל לידה נמוך . חסר ברזל – עלול לפגוע בהתפתחות השליה ולהשפיע על התכווצויות רחמיות . 3. תרבית שתן זיהומים בדרכי השתן (אפילו אסימפטומטיים) מהווים גורם סיכון ידוע: בדיקת תרבית שתן – מזהה זיהומים חיידקיים העלולים לעורר צירים מוקדמים. במחקר נמצא כי ב-1.2% ממקרי הצירים המוקדמים התגלתה תרבית שתן חיובית . המלצות קליניות על פי המחקרים, ניטור שגרתי של פרמטרים אלו במהלך ההריון – במיוחד אצל נשים עם היסטוריה של לידה מוקדמת או סימני צירים – עשוי לסייע בזיהוי מוקדם של סיכונים. עם זאת, החוקרים מדגישים כי נדרשים מחקרים נוספים לקביעת ערכי סף מדויקים לפרמטרים אלו