ביולוגיה של העץ 2023

בטיפוס האורן שלטון קודקודי חלש, ורבים מחשופי הזרע אינם מייצרים פקעים רדומים כלל, כיוון שהם לא תלויים בהם להישרדותם. חשופי זרע בד"כ עוברים את השלב היובנילי במהרה, מפיצים זרעים רבים המופצים ע"י הרוח, ללא תלות בחרקים או בע"ח.

רמת האוקסין משתנה ודינאמית בצמחים, ולא קבועה. האוקסין פועל יחד עם הציטוקינין בתופעת השלטון הקודקודי, והוא (ולא הציטוקינין) נחשב להורמון החשוב והעיקרי בתופעה. רמת האוקסין בפקעים הצדדיים עולה בבירור לאחר קיטום קודקוד הצמיחה, עקב שבירת עיכוב האוקסין את עצמו.

השרשים אינם ממלאים תפקיד מהותי בשמירה על השלטון הקודקודי (קודקוד הצמיחה הוא האיבר העיקרי המעורב בתהליך, בכך שהוא מפריש אוקסין הזורם מטה ומעכב את התפתחות הפקעים הצדדיים). ג' אינו הוכחה, אלא ראיה צדדית שאינה קשורה ישירות לנושא. לעומת זאת, הוכח שקיטום קודקוד הצמיחה מוביל לעליה של רמת הציטוקינין בפקעים הצדדים ולהתפתחותם – הנמנעת כאשר הקודקוד הקטום מטופל באוקסין אקסוגני (הזרימה הבזיפטאלית ממשיכה להתקיים עקב מובילי האוקסין הפולריים).

זרימת אוקסין חזקה מהאיבר הדומיננטי (פקע אמירי או פרי ראשון) מובילה לעיכוב בייצור אוקסין בפקעים הצדדיים (או הפירות המתפתחים מאוחר יותר), ולא לזרימה של אוקסין החוצה או לאילו שהם תהליכי "ניטרול עודפים".

הוספת CK + GA העלתה את התפתחות הפקעים הצדדיים בתפוחים (וייחורים באורן), והובילה לתגובה חזקה מאשר טיפול ב- CK בלבד. גיזום חשוב מאוד לשבירת השלטון הקודקודי, אך מעכבי אוקסין הובילו לתגובה חלשה בהשוואה לטיפול הכולל GA ו- CK ללא מעכבי האוקסין.

בקרה אמירית היא מידת הצריפיות או לחילופין רוחב הנוף של העץ, הנקבעת ע"י היחסים בין הענף האמירי לענפים הצדדיים. צורת הנוף הספציפית של עצים צריפיים או עצים רחבי נוף היא תכונה של כל מין. מידת ההתעוררות של פקעים צדדיים זו תכונה של שלטון קודקודי ולא בקרה אמירית.

מהותה של בקרה אמירית חזקה היא שהאמיר הוא הענף שעליו מתבצעת עיקר הצמיחה, ואילו בענפים הצדדיים מתקיימת צמיחה נמוכה יחסית. במקרה של בקרה אמירית חזקה, הנוף צר. כאשר יש בקרה אמירית חלשה, האמיר אינו מדכא את צמיחת הענפים הצדדיים, אלו צומחים היטב ונוצרת צורת נוף רחב.

תופעת ההזדקפות של ענפים מתקיימת ע"י יצירת עצת תגובה, בבקרת הענף האמירי (המדכא את יצירת עצת התגובה בענפים הצדדיים כאשר הוא נוכח). חדירה טובה יותר של אור (פוטוטרופיזם) עשויה להשפיע על כיוון הצמיחה של ענפים רק בצמחים לא מעוצים או חד-שנתיים, אך לא בעצים הרב-שנתיים. שיפור המצב התזונתי אינו קשור לכיוון הצמיחה, וככל הנראה גם לא ציטוקינין.

עצת תגובה במכוסי זרע, הנוצרת בחלקו העליון של הענף, מובילה להזדקפות ענפים בכך שהיא יוצרת מתח ומושכת את הענף כלפי מעלה (בניגוד לעצת לחץ של חשופי הזרע, הנוצרת בחלקו התחתון של הענף ודוחפת אותו מעלה). במילים אחרות: המנגנון המכני די ברור. כאשר מדובר ביצירת עצת מתח, פעילות קמביאלית מוגברת בחלקו העליון של הענף מושכת אותו מעלה, בניגוד לעצה רגילה שייתכן והיתה דוחפת אותו כלפי מטה. האוקסין, המעודד פעילות קמביאלית (אך לא נהרס בענף שממילא רק קליפתו חשופה לשמש), אכן מתרכז בעיקר בחלקו התחתון של הענף כאשר הוא במצב אופקי ולכן קשה להסביר כיצד התהליך מתקיים.