אימונולוגיה כללית 71811

הרקומבינציה בין מספר גדול של מקטעי VDJ יוצרת את השלב הראשון של השונות. הוספת או החסרת נוקלאוטידים באופן מקרי מוסיפה עוד נדבך של שונות. לבסוף, העובדה ששני התהליכים הללו קורים בנפרד לשתי השרשראות, ושתי השרשראות משתתפות באתר הקישור יוצרת את הנדבך השלישי.

הדומיין הממברנלי נכלל בשניהם כך שנוצר רצפטור ממברנלי. הדומיין הוריאבלי יתכן שהנו דומה אבל איננו זהה בשל affinity maturation. הדומיינים הקבועים גם הם אינם זהים בשל heavy chain switch.

הדומיין אימונוגלובולין מאופיין על ידי מבנה תלת ממדי שמור אך אין לו יכולות ייחודיות החשובות באופן ספציפי למערכת החיסון. סביר שהתפוצה הרחבה שלו בחלבונים של מערכת החיסון, נובעת מאירועי הכפלת גנים רבים לאורך האבולוציה ומכך שהמערכת משתמשת ברכיבים ישנים לתפקידים חדשים.

IgM מופרש בתחילת התהליך הדלקתי – עם הזמן יש עלייה באפיניות בשל תהליך ה affinity maturation וכמו כן ישנו מעבר מיצור IgM ליצור IgG, כך שאתר הקישור של ה IgG בעל אפיניות גבוהה יותר לאפיטופ. העובדה של IgM יש עשרה אתרי קישור לאפיטופ מעלה את ה avidity אבל לא את האפיניות של אתרי הקישור היחידים. לבסוף, IgD נמצא כמעט אך ורק כנוגדן קשור לממברנה ואינו מופרש בשום שלב בכמויות משמעותיות.

קישור של נוגדנים יכול לנטרל את הוירוס על ידי כך שהוא מפריע לקישור של הוירוס לרצפטור שלו. קישור של נוגדנים לחלבונים ויראלים על הממברנה של תא של המאכסן יכול להפעיל תאי הרג טבעי (natural killer cell). לבסוף, הפעלה של המשלים יכולה לאותת לגוף להפעיל תהליכים דלקתיים כמו גם, מחזקת את סימון החלקיק הויראלי לפגוציטוזה.

העובדה שיש בגוף מאות עד אלפי תאי זיכרון היכולים להגיב לאנטיגן, סיכויי המפגש בין אנטיגן לתא זיכרון גבוה הרבה יותר מסיכויי המפגש בין אנטיגן לתא B הנאיבי המקורי. דבר זה מאפשר תגובה מהירה יותר. כמו כן, העובדה שמספר רב של תאים מופעל מאפשרת ליצור יותר תאי B אפקטורים בזמן קצר ולכן התגובה גם עוצמתית יותר. לבסוף, תאי זיכרון משמרים את תוצאות תהליכי affinity maturation ו isotype switching כך שהתגובה היא גם ספציפית יותר.

התהליך של affinity maturation דורש חשיפה מתמשכת של תאי B לאנטיגן. כמו כן, המוטציות הנוצרות הן בדנ"א של תאי ה-B. הן אינן אקראיות מבחינת העובדה שהן קורות רק באזור הוריאבלי של הנוגדן אבל הן כן אקראיות מבחינת העובדה שהמוטציות יכולות להגביר או להפחית את האפיניות של אתר הקישור לאנטיגן. תהליך הסלקציה המתרחש במקביל מבטיח שרק מוטציות המעלות את האפיניות ימשיכו להתרבות.