אפידמיולוגיה סביבתית

נבחן שוב את האפשרויות בתמונה: א. מיפוי מקרי תמותה והשוואתם למקורות הספקת המים עם הנחה שכולרה מועברת במים. אפשרות זו מתארת באופן מדויק את שיטתו של סנואו. הוא מיפה את מקרי המוות, זיהה את מקור המים המשותף (משאבת רחוב ברוד), ועבד עם ההשערה שמים הם אמצעי ההעברה. ב. מיפוי מקרי תמותה בלונדון עם מעקב מתמשך והוכחות של הקשר הסיבתי באמצעות ממצאי מעבדה. אפשרות זו אינה נכונה מכיוון שלסנואו לא היו "ממצאי מעבדה" של הפתוגן הספציפי. תיאוריית החיידקים טרם הוקמה. ג. מיפוי מקרי תמותה בקרב החשופים לעומת הלא חשופים עם הוכחות מעבדתיות להעברת המחלה במים. שוב, החלק של "הוכחות מעבדתיות" הופך אפשרות זו ללא נכונה. ד. מיפוי מקרי תמותה בלונדון מבוסס על מרחק חופי בקרב החשופים לעומת הלא חשופים בערים אחרות. אפשרות זו אינה רלוונטית לחקירתו בפועל של סנואו, שהתמקדה בהתפרצות ספציפית באזור מוגבל בלונדון ובמקורות מים, ולא במרחקים חופיים או השוואות לערים אחרות בהקשר זה.

אפשרויות: א. ניתן להשוואות מקרי התחלואה במחלת הכולרה בשכונות שונות בעיר כדי לזהות את מקורות ההדבקה (בעוד שהשוואת מקרים בין אזורים הייתה חלק משיטתו, זו אינה ההשערה המרכזית שלו לגבי העברת המחלה. היא מתארת שלב מתודולוגי). ב. מחלת הכולרה מועברת במים לכן ניתן למפות מקרי תמותה והשוואתם בהתאם למקורות הספקת המים (אפשרות זו כוללת את ההשערה המרכזית שלו (כולרה מועברת במים) וחלק חשוב ממתודולוגיית המחקר שלו (מיפוי והשוואה למקורות מים). זה תואם באופן מושלם את עבודתו). ג. מחלת הכולרה נגרמת ע"י חיידקים מועברים במים לכן ניתן לדגום מים בנקודות המתאימות כדי למצוא מקור (בעוד שאנו יודעים היום שכולרה נגרמת על ידי חיידקים המועברים במים, סנואו לא ידע על חיידקים. תיאוריית החיידקים לא הייתה קיימת בתקופתו. ההשערה שלו הייתה לגבי העברה באמצעות מים, אך לא לגבי הגורם המיקרובי הספציפי). ד. ניתן להשוואות מרחק בית חולים ממקרי התמותה במחלת הכולרה בעיר לעומת הפזרדים כדי לזהות מקורות ההדבקה (אפשרות זו מעורפלת ("הפזרדים" אינו מונח ברור בהקשר זה ונראה שגוי) ואינה משקפת את המיקוד האמיתי של סנואו במקורות מים, ולא בקרבת בתי חולים).