1. רגישות ה-SWAT לעומת NASA-TLX:
◦ הטעות במשפט הראשון: שאלון SWAT מבוסס על דירוג של שלושה ממדים (זמן, מאמץ מנטלי, עומס נפשי) ברמות בדידות (1, 2, 3). בשל השימוש בסולם גס יחסית (רק 3 רמות), ל-SWAT יש רגישות נמוכה יחסית לשינויים עדינים, והוא נוטה לסבול מ"אפקט רצפה" (Floor Effect) – כלומר, הוא מתקשה להבחין בין רמות שונות של עומס כאשר העומס נמוך. לכן, הטענה שהוא מתאים בעיקר לעומס נמוך היא שגויה.
◦ הנכונות של המשפט השני: לעומת ה-SWAT, שאלון NASA-TLX משתמש בסולמות דירוג רציפים (או מדורגים עדין יותר, 0-100), מה שמאפשר לו להיות רגיש יותר לשינויים קטנים בעומס העבודה, גם כאשר העומס נמוך.
2. מבנה שאלון Cooper-Harper:
◦ המשפט השלישי נכון. סולם Cooper-Harper, שפותח במקור להערכת איכויות הטסה, אכן בנוי כתרשים זרימה (עץ החלטות). המפעיל עונה על שאלות בינאריות (כן/לא) – האם המטוס נשלט? האם הביצועים נסבלים? – ומתקדם בתרשים עד לקבלת הדירוג הסופי (1-10).
3. שאלון SOFI:
◦ המשפט הרביעי נכון. שאלון SOFI (Swedish Occupational Fatigue Inventory) של Aahsberg נועד למדידת עייפות נתפסת (Perceived Fatigue) בעבודה פיזית, והוא אכן מורכב מ-20 פריטים המחולקים ל-5 גורמים (כגון חוסר אנרגיה, מאמץ פיזי, אי-נוחות פיזית וכו').