שני אנשים נחשפים לאותו אוסף נקודות. יוסי ראה אוסף זה בעבר ויודע בהתאם למה שציפה וליזכרון מהפעם הקודמת בה נחשף לאוסף נקודה זה (זה קרה יום קודם) שמיד יצליח להבין שהנקודות יוצרות תמונה של כבשה, ואילו דני שמעולם לא נחשף לאוסף הנקודות ואין לו כל ידע מקדים או ציפייה לגבי אוסף נקודות זה, אינו מצליח להבחין באיזושהי תמונה שנוצרת מאוסף הנקודות. בזמן חשיפת יוסי לאוסף הנקודות הוא היה צריך : 1. להקשיב לגובה צליל שמגיע מחד הרמקולים שהיו בחדר ולומר במהירות האפשרית האם זהו צליל גבוה או נמוך ו 2) לעקוב אחרי הבהוב של הנקודות בזמן לא ידוע ובואפן לא רציף. יוסי צריך להתרכז בשתי המטלות באותה המידה למשך 20 דקות בהתאם:

1. קשב מחולק (Divided Attention): המקורות מגדירים קשב מחולק כ"חלוקה מודעת של הקשב על פני מספר גירויים" או חלוקת המשאבים בין מספר מקורות מידע ומטלות במקביל,. יוסי נדרש לבצע שתי מטלות בו-זמנית: גם להקשיב ולזהות גובה צליל (ערוץ שמיעתי) וגם לעקוב אחרי הבהוב נקודות (ערוץ חזותי). הצורך לפצל את המשאבים בין שתי המשימות מחייב קשב מחולק. 2. קשב מתמשך (Sustained Attention): המקורות מגדירים קשב מתמשך (המכונה גם דריכות/Vigilance) כ"שמירה על רמה מסוימת של קשב לביצוע מטלה... לאורך זמן". זהו קשב הנדרש במצבים של חיפוש אחר מטרות לא שכיחות, לא צפויות ולא רציפות, כגון מציל בים או מפעיל מכ"ם. יוסי נדרש להישאר מרוכז במשך 20 דקות, ולחפש הבהוב המופיע בזמן לא ידוע ובאופן לא רציף. תנאים אלו (משך הזמן וחוסר הוודאות לגבי מועד הופעת הגירוי) הם המאפיינים הקלאסיים של קשב מתמשך. למה האפשרויות האחרות אינן מלאות? • קשב ממוקד (Focused Attention): מוגדר כיכולת להתמקד במקור מידע אחד תוך התעלמות מאחרים,. מכיוון שיוסי נדרש להתייחס לשני מקורות במקביל, ההגדרה העיקרית כאן היא קשב מחולק. • התשובות הכוללות רק סוג אחד (רק מחולק או רק מתמשך) אינן מספקות כי המטלה המתוארת משלבת את הקושי של הפיצול (מחולק) עם הקושי של שמירת הערנות לאורך זמן (מתמשך).