תקשורת ומיעוטים

מרסקין מציגה בעמוד 6 את ששת הגורמים שמגבילים את הגישה של אנשים לעובדות, מה שגורם לתמונות בראש שלנו להיות מעוותות. ששת הגורמים שצויינו הם: צנזורה מלאכותית, מגבלות של מגע חברתי, זמן מוגבל, עיוותים, אוצר מילים מוגבל ופחד

בעמוד 1 מרסקין מציינת את 5 המאפיינים – אי שוויון (תשובה א'), נראות (תשובה ב'), השתייכות מודעת ליחידה חברתית וזהות קולקטיבית, מעמד מיוחס, ונטייה להתחתן בתוך הקבוצה (תשובה ד'). השכלה נמוכה (תשובה ג') אינה מופיעה ולכן זו התשובה הנכונה.

במאמרה למיש מתארת את הקושי שנוצר מדיווחים בתקשורת על מהגרים ואוכלוסיות מיעוט במדינות רוב כמו ישראל. בתת כותרת של כיצד המדיה מבנה את הסיפורים של המהגרים כמתווכחת מידע לציבור הרחב למיש מתארת מצב שהמדיה בישראל מנסה ליצור שיח של הכללה בחרה. שהמהגרים הם חלק מהחברה הישראית בשלמותה ולא משהו חיצוני ומעין פרוטזה שלא שייכת לגוף הגודל של המדינה

המאמר מי הם מיעוטים מנסה להגדיר בדרכים שונות איך לחשב מיעוטים ואיך להבחין מי הם מיעוטים בכלל ולפי אילו כלים. הם מתארים מצב שיש מדינות שלמות המורכבות מאלפי קבוצות מיעוט כמו ארה"ב שמרבית האוכלוסייה שלהם מורכבת מתתי קבוצות אתניות. אחד הדרכים שהם מציעים למדידת מיעוטים במחקרים או להבנת הפילוג באוכלוסייה היא דרך האפשרות הסטטיסטית, המספרית והלוגית שדרך זה פשוט מדינה מגדירה מי היא אוכלוסיית הרוב. נגיד בישראל אם נסתכל על דת אז הרוב הם יהודים ואנחנו נחשיב כקבוצת מיעוט ככל מוצא דתי אחר שהמספר הסטטיסטי שלו באוכלוסייה קטן מהמספר הסטטיסטי של היהודים.

מתואר במאמר הזה מצב בו הומוסקסואליות כמעט ולא נראתה על המסך וכאשר נראתה היא תוארה במשהו לרחם או לצחוק או משהו לפחד ממנו. אבל משנת 1960-1989 הומואים ולסביות החלו להופיע על המסך- בעקבות השפעת התנועה לזכויות האזרח. אבל למרות זאת ההופעה שלהם על המסך עדיין נותרה משנית. המאמר חוקר באופן ספציפי את הופעתם בסרטי אימה- בסרטי ערפדים לסביות. במטרה להבין כיצד נטיות מיניות שונות מוצגות במסך . בעמוד 288 מתואר התגלגלות של מעין קוד אתי ששירת את יוצרי הסרטים באותה תקופה

על פי המאמר של מרסקין, לסטריאוטיפים יש לעתים קרובות תפקיד שלילי בעיצוב הצגתן של קבוצות מיעוטים בתקשורת. סטריאוטיפים יכולים להנציח הטיות ולחזק דעות קדומות קיימות, מה שמוביל לדחיקה ולייצוג חסר של קבוצות אלו. הם יכולים לגרום לייצוגים לא מדויקים ומוגבלים שלא מצליחים ללכוד את השונות והמורכבות של חוויות מיעוטים. מרסקין מדגישה את החשיבות של אתגר ולעבור מעבר לסטריאוטיפים כדי להשיג תיאורי תקשורת מדויקים ומכילים יותר של קבוצות מיעוט. את התשובה ניתן למצוא בעמוד 2, בראש הדף.

במאמר מוצגים 7 סוגי ארכיטיפיים במדיה שנשמרים לאורך שנים בצורות שונות. את הארכיטיפיים הללו נוכל למצוא בספרים, תוכניות טלוויזיה, ספרי דת וכתבים עתיקים. התשובה נמצאת בעמוד 8

"האחר" הינו משני, מרגיונלי, נשלט – זה מה שהגישה האקזיסטנציאלית אומרת וכך גם נראות הנשים שעלו לארץ מבריה״מ לשעבר מיוצגות.

השתייכות של אדם מסוים לקבוצת ״האנחנו״ איננה מוציאה מהכלל את העובדה שאותו אדם עשוי להימנות גם אם קבוצת ״האחר״. מיקומו המדויק של פרט כלשהו במפה של יחסי העוצמה החברתית איננו קבוע, ושתי הנשים יהיו נחשבות מקבוצת ״האחר״ למרות שהן לא באותה קבוצה.