היסטורוסופיה
- 56 שאלות
- -- תגובות
- 0% הושלמו
- equalizer סטטיסטיקות
- share שתף
מנהלים:
Discuss, Learn and be Happy דיון בשאלות
help
brightness_4
brightness_7
format_textdirection_r_to_l
format_textdirection_l_to_r
היכן נוכל למצוא ניסיון לחשוב על תופעות הטבע ככפופות לסדר מתמטי? א. במדע החדש. ב. אצל הפילוסופים הפיתגוראיים. ג. בתורת החומר של אפלטון. ד. כל התשובות נכונות.
1
| done |
מיין לפי
במשל המערה של אפלטון, מה מייצגים הצללים שרואים האסירים על קיר המערה? א. את המושגים המופשטים שבאמצעותם אנו חושבים על המציאות. ב. את הדימויים החושיים שלנו. ג. את האמת לעצמה, הטוב לעצמו והיפה לעצמו. ד. את הרמזים שעוזרים לנו לתכנן תצפיות מדעיות חדשות.
1
| done | ||
מיין לפי
המדען, הפיסיקאי והפילוסוף גוטפריד לייבניץ מהמאה ה-17 טען שזה בלתי אפשרי להסביר את התנועה בטבע כתנועה שמתבצעת בתוך המרחב הרציף. אולם, מאחר והתנועה הייתה בעיניו תופעה ממשית הוא הגיע למסקנה שהמרחב לא קיים באמת אלא הוא רק הדרך הסובייקטיבית של החשיבה האנושי לתפוס את המידע החושי. במה הפילוסוף האליאטי זנון היה מסכים עם לייבניץ ובמה לא? א. זנון היה מסכים שיש תנועה במציאות אבל לא היה מסכים עם המסקנה שהאופן שבו אנו תופסים את התנועה בחושינו היא פרי דמיוננו. ב. זנון היה מסכים שבמרחב רציף לא תיתכן תנועה אבל בניגוד ללייבניץ מסקנתו מכך הייתה שהמרחב אינו רציף אלא דיסקרטי (בדיד) ושזו הסיבה מדוע תנועה היא אפשרית וממשית. ג. זנון היה מסכים שבמרחב רציף לא תיתכן תנועה אבל הוא לא היה מסכים שהתנועה היא תופעה ממשית אלא היה שולל אותה כאשליה. ד. זנון היה חולק על לייבניץ וטוען שתנועה היא כן אפשרית במרחב רציף, אבל היה טוען שהמרחב אינו רציף אלא דיסקרטי (בדיד) ושהוא איננו פרי-דמיוננו
1
| done | ||
מיין לפי
פרמנידס סבור שההגיון האנושי מורה שאין ריבוי בעולם, מדוע? א. בגלל שכל ריבוי מניח גם יש אחד המשותף לכל הדברים וגם משהו שהוא לא-יש שנוסף על היש. מאחר ועל פי חוקי ההגיון מה שהוא לא-יש לא קיים (או שהוא יש או שהוא אין) אז שום דבר לא יכול להתווסף על היש האחד. ב. בגלל שריבוי בעולם מניח את היכולת לחלק כל מרחב לחלקים שונים בו הדברים תופסים מקום. אולם, מאחר וניתן לחלק כל מרחב באופן אינסופי לחלקים יותר ויותר קטנים, אז יוצא באופן פרדוקסלי שגם דבר סופי מכיל ריבוי אינסופי של חלקים. ג. בגלל שאם יש ריבוי בעולם החומר אשר ניתן להסביר אותו בהגיון, אז בהכרח גם יש קשר חומרי בין כל הדברים המרובים. אולם, חומר כזה הוא משהו שלא נוכל לעולם לצפות בו בחושינו ולכן הריבוי תמיד יהיה מחוץ להגיון האנושי. ד. בגלל שאם יש ריבוי בעולם אשר ניתן להסביר אותו בהגיון, אז בהכרח גם יש קשר מושגי בין כל הדברים המרובים. אולם, קשר מושגי כולל כזה יכול להיות מושג רק על ידי אל יודע-כל (אלוהים). לכן הריבוי הוא משהו שתמיד יהיה מחוץ להגיון האנושי.
1
| done | ||
מיין לפי
מה משמעות אמרתו של פרמנידס ״אחד הוא להכרה ולהוויה״? א. שאי אפשר גם לחשוב שמשהו הוא אמת הכרחית וגם לומר שייתכן במציאות עצמה זה לאו-דווקא כך. ב. שכל מה שאנחנו חושבים על המציאות, בין אם סברה ובין ידיעה, הוא בהכרח נכון. ג. שאין הכרה כלל בעולם אלא הכל זה חומר. ד. שבבסיס כל המציאות ובראש כל האמיתות עומדת אידיאת האידיאות שהכל נוטל בה חלק.
1
| done | ||
מיין לפי
אחת מההצעות ל-arche בקרב הפילוסופים המילטיים הוא שהכל הוא חומר ״בלתי-מוגבל״. מה הכוונה בכך? א. הכוונה היא לחומר בעל גודל אינסופי. ב. הכוונה היא לחומר כל-יכול שבכוחו לברוא כל דבר שעולה על דעתו. ג. הכוונה היא לחומר שלא ניתן לזהות אותו עם אף אחד מהחומרים המוכרים לנו: בעוד החומרים המוכרים לנו מובחנים זה מזה באמצעות התכונות השונות שאנו מזהים בהם, הרי שהחומר העומד ביסוד כל החומרים אינו יכול להיות מובחן באמצעות שום תכונה שאנו מכירים מחומר זה או אחר. ד. תשובות א, ב ו-ג אינן נכונות.
1
| done | ||
מיין לפי
איזו השקפה קדם-סוקרטית כבר מקדימה את הרעיון של אריסטו שהלוגוס טבוע בריבוי עצמו ושהוא בא לידי ביטוי בדינאמיות של הדברים בטבע? א. ההשקפה של הרקליטוס. ב. ההשקפה הפיתגוראית. ג. ההשקפה המילטית. ד. ההשקפה האליאטית.
1
| done | ||
מיין לפי
גודלו של אלכסון של ריבוע (שכל צלע שלו היא בגודל 1) הוא שורש 2, שהוא מספר ״לא רציונלי״. מדוע הפיתגוראים יראו באלכסון הזה משהו חסר ממשות? א. כי מספר לא רציונלי הוא מספר קטן מכדי שהפיתגוראים יכירו בו כמשהו קיים. ב. כי כל דבר ממשי צריך להיות לדעת הפיתגוראים ביטוי ליחס בין מספרים טבעיים (1,2,3,4,5,6…) ומספר לא-רציונלי הוא בהגדרתו מספר שלא עומד בקריטריון הזה. ג. כי מי שגילה שזהו גודלו של האלכסון זהו פיתגורס, אויבם הגדול ביותר של הפיתגוראים. ד. תשובות א, ב ו-ג, אינן נכונות.
1
| done | ||
מיין לפי
במקרא אנו יכולים למצוא את הרעיון שלפני שנברא העולם כפי שאנו מכירים אותו, בראשית בעולם היה כאוס נטול כל סדר (״תוהו ובוהו״) חושך ומים. ואז, מיד אחרי שאלוהים ברא את האור ואת היום והלילה, הוא חילק את המים לשני חלקים וכך נוצרו המים למטה (המים שבארץ) והמים שלמעלה (השמיים) וביניהם קו הרקיע. אחר כך הוא ניקז חלק מהמים ונוצר ההבדל בין הים ובין היבשה, ואז הוא ברא את הצמחייה שעל היבשה (שתלויה במים) ומאוחר יותר הוא הבחין בין בעלי-חיים שבמים, בעלי החיים שבשמים ואלו שבארץ. מלבד ההבדלים בפרטים השונים, במה שונה עקרונית הסיפור המקראי שנותן למים מקום מאוד מרכזי באופן בו נבנה הסדר הטבעי ובין הרעיון של תאלס ש״הכול מים״? א. הראשית של תאלס איננה בהכרח ראשית בזמן אלא ראשית במובן של יסוד ועקרון. ב. תאלס מחפש אחר גורם אחד שכולל את כל הדברים במציאות ונמצא ביסוד כולם, לא רק אחרי גורם שלקח חלק בהיווצרותם, יהיה מרכזי ככל שיהיה. ג. תאלס לא מכניס גורמים שמחוץ לטבע החומר (כמו אלוהים) אל ההסבר שלו על הדברים החומריים. ד. כל התשובות נכונות.
1
| sentiment_very_satisfied |
מיין לפי
מה מבקש ללמד זנון באמצעות משל החץ? א. אם התנועה מורכבת מאוסף של נקודות בדידות אז כל רגע של תנועה הוא למעשה רגע של מנוחה, ולכן תנועה במרחב בדיד היא פרדוקסלית ולא יכולה להיות ממשית. ב. בניגוד למה שמורים החושים שלנו הרי שעל פי ההגיון אין להבחין בין החץ ובין המטרה אליה נע החץ, שכן המציאות האמתית היא יש אחד ללא ריבוי. ג. שמהירותו של כל פרט בטבע נובעת מהמין הטבעי אליו הוא משתייך, ושזו הסיבה בגללה חץ עשוי עץ יהיה שונה במהירותו מחץ עשוי מתכת. ד. אם תנועה היא מעבר של גוף ממקום למקום על קו רצוף שניתן לחלוקה אינסופית אז החץ לא יכול לעולם להגיע אל המטרה, ולכן תנועה במרחב רציף היא פרדוקסלית ולא יכולה להיות ממשית.
1
מיין לפי