הגישה הקלאסית שטוענת שמנהיגות היא תכונה מולדת. מי שיש לו את תכונת המנהיגות יכול להנהיג. תיאוריית האדם הדגול - המנהיג הוא בעל כישרון מולד אבל צריך סביבה מתאימה שתביא את התכונות שלו לבוא לידי ביטוי.
מנהיג סמכותי הוא הכי יעיל אבל יש כלפי שביעות רצון נמוכה, דמוקטי איטי אבל איכות העבודה גבוהה ושביעות רצון גבוהה, ומנהיג שלא מתערב שביעות לא גבוהה וקצב מאוד נמוך.
הביקורת על הגישה ההתנהגותית היא שהם מתעלמים מנסיבות, המצב הכי טוב כביכול (9,9) הוא לווא דווקא מתאים לכל מצב, אולי במצבים שונים צריכים להיות בסגנון מנהיגותי שונה