סטטיסטיקה
- 141 שאלות
- -- תגובות
- 0% הושלמו
- equalizer סטטיסטיקות
- share שתף
מנהלים:
Discuss, Learn and be Happy דיון בשאלות
help
brightness_4
brightness_7
format_textdirection_r_to_l
format_textdirection_l_to_r
מתי נשתמש ב־t למדגמים תלויים?
1
| done | ||
? הסבר:
t למדגמים תלויים (מזווגים) משמש כשיש אותם נבדקים, נמדדים פעמיים – למשל לפני ואחרי טיפול, או נבדק + אבא שלו (זוגות מזווגים).
מיין לפי
איך נדע אם להשתמש בשורה העליונה או התחתונה בטבלת SPSS של t למדגמים בלתי תלויים?
1
| done | ||
? הסבר:
אם מבחן לווין לא מובהק → יש שוויון בשונויות → נסתכל על השורה העליונה
אם הוא מובהק → אין שוויון בשונויות → נשתמש בשורה התחתונה
ה־p של מבחן לווין קובע.
מיין לפי
מה ההשערה האפסית בבדיקת t למדגמים תלויים?
1
| done | ||
ב־t תלוי אנחנו מחשבים הפרשים בין כל זוג מדידות באותם נבדקים. אם אין אפקט, ממוצע ההפרשים = 0.
לכן H0: μd = 0.
מיין לפי
חוקרת רוצה לבדוק האם יש השפעה למין (זכר/נקבה) ולסוג תרופה (A, B, C) על רמת החרדה בקרב מטופלים. איזה מבחן יתאים ביותר?
1
| done | ||
✳️ הסבר מלא:
ANOVA דו-כיווני (Two-Way ANOVA) משמש כאשר:
יש שני משתנים בלתי תלויים (במקרה הזה: מין וסוג תרופה)
ויש משתנה תלוי כמותי (רמת חרדה)
רוצים לבדוק:
השפעה של כל משתנה בפני עצמו (Main Effects)
וגם האם יש אינטראקציה ביניהם (Interaction)
? לדוגמה: אולי לתרופה A יש השפעה אחרת אצל גברים מאשר אצל נשים — זה אפקט אינטראקציה.
מיין לפי
חוקרת בדקה האם יש הבדל בשביעות רצון מהאתר לפי מגדר (גברים/נשים) ורמת הכנסה (נמוכה/בינונית/גבוהה). שביעות הרצון נמדדת בסולם מרווחי. איזה מבחן יתאים?
1
| done | ||
השאלה: האם יש הבדל בשביעות רצון מהאתר לפי מגדר ורמת הכנסה?
ניתוח:
משתנה תלוי: שביעות רצון – סולם מרווחי
משתנים בלתי תלויים:
מגדר – שמי (גברים/נשים)
רמת הכנסה – סידורי עם 3 רמות
נבדק האם יש השפעה נפרדת וגם משולבת של שני משתנים
? כשיש שני משתנים בלתי תלויים ⇒ נדרש ANOVA דו-כיוונית
מיין לפי
חוקרת רוצה לבדוק האם יש הבדל בשביעות רצון מהאתר בין נשים לגברים במדגם של 18 משתתפים. שביעות הרצון נמדדת בסולם מרווחי. איזה מבחן יתאים?
1
| done | ||
השאלה:
האם יש הבדל בשביעות רצון מהאתר בין נשים לגברים במדגם קטן (18 איש)?
ניתוח:
משתנה תלוי: שביעות רצון – סולם מרווחי (אבל לא נורמלי/מדגם קטן)
משתנה בלתי תלוי: מגדר – 2 קבוצות (בלתי תלוי, שמי)
כל משתתף שייך לקבוצה אחת בלבד (גברים או נשים)
מדגם קטן ⇒ לא נניח נורמליות ⇒ מבחן א-פרמטרי
? זהו בדיוק המצב שבו נשתמש ב־Mann-Whitney
(תחליף לא-פרמטרי ל־T-test בלתי תלוי)
מיין לפי
נבדקים מילאו שאלון תדירות שימוש באתר לפני ואחרי הקורונה. מדובר באותו מדגם קטן של 18 אנשים. איזה מבחן יתאים?
1
| done |
השאלה:
האם חלה ירידה או שינוי בתדירות השימוש באתר לפני ואחרי הקורונה, באותו מדגם של 18 איש?
ניתוח:
משתנה תלוי: תדירות שימוש – סביר להניח סולם סדר או רציף
אותם משתתפים נמדדים פעמיים → מדגם תלוי
המדגם קטן → לא בטוח שניתן להניח נורמליות
? כשיש מדגם תלוי והנתונים לא נורמליים → משתמשים ב־Wilcoxon
(תחליף א-פרמטרי ל־T-test למדגמים תלויים)
מיין לפי
חוקרת בודקת האם קיימים הבדלים בשביעות רצון לפי רמת הכנסה (נמוכה, בינונית, גבוהה). המדגם קטן (18 איש) והמדדים אינם נורמליים. איזה מבחן יתאים?
1
| done | ||
השאלה:
האם יש הבדל בשביעות רצון מהאתר לפי רמת הכנסה (נמוכה / בינונית / גבוהה) במדגם קטן?
ניתוח:
משתנה תלוי: שביעות רצון – מרווחי (אך לא נורמלי)
משתנה בלתי תלוי: רמת הכנסה – 3 קבוצות (סידורי)
מדגם קטן (18) ⇒ לא ניתן להניח נורמליות
? במצב זה לא מתאים לבצע ANOVA ⇒ ולכן נבחר Kruskal-Wallis
זהו תחליף א-פרמטרי ל־ANOVA חד-כיוונית.
מיין לפי
ניתן r = −0.8 על הקשר בין מעמד סוציו-אקונומי (נמוך/בינוני/גבוה) לבין שנות לימוד (שני המשתנים סידוריים). מהו מדד הקשר המתאים?
1
| done | ||
השאלה:
נתון מתאם r = −0.8 בין מעמד סוציו-אקונומי (נמוך/בינוני/גבוה – סידורי) לבין שנות לימוד (גם סידורי לאחר התאמה).
ניתוח:
שני המשתנים הם סידוריים
מתאם פירסון מתאים רק לנתונים רציפים ונורמליים
במשתנים סידוריים נשתמש ב־ספירמן
r = −0.8 ⇒ קשר שלילי חזק
? זה אומר: ככל ששנות הלימוד עולות – המעמד הסוציו-אקונומי נוטה לרדת (על פי הנתונים – דוגמה תיאורטית כמובן).
מיין לפי
הקשר בין גיל ל־משקל. שני המשתנים הם מנה. r = 0.6. מה מדד הקשר המתאים?
1
| done | ||
שני המשתנים: גיל ו־משקל
שניהם משתנים כמותיים מסוג מנה (כלומר יש אפס מוחלט, אפשר לחשב ממוצעים, הבדלים וכו’)
לכן נבחר במדד הקשר המתאים לנתונים רציפים נורמליים:
→ מתאם פירסון
r = 0.6 ⇒ קשר חיובי בינוני־חזק
(ככל שהגיל עולה – גם המשקל נוטה לעלות)
מיין לפי