This course provides students with tools to understand the relationship between clinical symptoms, mental processes (dynamic psychology), and brain mechanisms (both structural and functional) in various psychiatric disorders. Aligning with the process-bas
התיאוריה הגלוקוקורטיקואידית של דיכאון, בשילוב עם מחקרים על התעללות בילדות, מדגישה את הקשר בין תגובת סטרס מוקדמת להתפתחות דיכאון. כיצד ממחיש מחקר הווריאנטים של רצפטור CRH בהיפופיזה הקדמית את המורכבות של קשר זה, ומהי מסקנתו העיקרית?
תיאוריית האפקטים הטרופיים והמנגנונים האפיגנטיים מסבירה חלקית את ההשהיה בתגובה לטיפול תרופתי בדיכאון, תוך התמקדות בשינויים מבניים בסינפסות וביטוי גנים. כיצד קשורה עלייה באצטילציה של היסטונים, כפי שנצפתה במודל עכברי לדיכאון, לשיפור הטיפולי ולמנגנון ה-BDNF?
המחקר על כאב חברתי, כפי שהודגם במשחק המסירות, מראה חפיפה מוחית משמעותית עם כאב פיזי באזורים כמו הקדמי הסינגולייט והאינסולה. בהקשר זה, כיצד פועלים אופיאטים, ואיזה מנגנון פסיכולוגי-חברתי מהווה מטרה פוטנציאלית לטיפול בהפרעות נפשיות כמו אובדנות ופגיעה עצמית?
הפרעות חרדה מתאפיינות בפעילות יתר של נוראדרנלין בגרעין LC, המופעל על ידי CRH. כיצד מגוון תרופות פסיכיאטריות קלאסיות, כולל בנזודיאזפינים (BDZs), SSRIs, ו-TCAs/MAOIs, מווסתות את פעילות היתר הזו ב-LC כדי להשיג את האפקט האנטי-חרדתי?