בטיחות בבניה סמי שמעון -נימרוד וליאון

פרק י"א: ביטומן חם התאמת עובדים 133. מבצע בניה אחראי לכך כי עבודה תוך שימוש בביטומן חם תיעשה בהשגחתו הישירה של עובד מנוסה ומכל הביטומן יוסק בידי עובד מנוסה. מקום השימוש 134. לא יחממו ביטומן אלא במרחק של 6 מטרים לפחות ממקום שבו מצויים חמרים דליקים; אם אין תנאי המקום מאפשרים קיום מרחק כאמור, תותקן מחיצה מחומר בלתי דליק שתפריד בין החומרים הדליקים לבין האש כשהמרחק בין האש ובין החומרים הדליקים לא יפחת מ-2 מטרים. מכל החימום 135. (א) מבצע בניה אחראי לכך שהמכל לחימום ביטומן יהיה תקין ומבנהו וחזקו יתאימו למטרה שלה הוא מיועד. (ב) המכל לחימום ביטומן יועמד על בסיס אופקי מתכתי איתן ויציב ולא ימולא עד שפתו העליונה; יושאר רווח מספיק למניעת גלישה של ביטומן שלא יפחת מ-15 סנטימטרים משפתו העליונה של המכל. מניעת התפשטות אש 136. יינקטו אמצעים נאותים למניעת התפשטות אש בשעת חימום ביטומן, כתוצאה מהתלקחות מקרית או השפעת רוח. אמצעי כיבוי 137. (א) בקרבת מקום חימום ביטומן תימצא כמות מספקת של חול, אתים, מחבטים או מטפי כיבוי אש מתאימים. (ב) אין להשתמש במים לכיבוי שריפת ביטומן. כלי קיבול 138. (א) כלי הקיבול להעברת ביטומן יהיו מאיכות טובה, במצב תקין ומתאימים למטרתם. (ב) כלי הקיבול ימולאו לכל היותר עד כדי שלושת רבעי תכולתם.

איפה כתוב שאסור לחמם בקרקעית? לפי מה שכתוב כאן התשובה הנכונה היא א

א זה למנוע מצב של גלישת החומר לא פיצוץ, בנוגע לפיצוץ האיסור לחמם זה בקרקעית

א לדעתי

צדי חפירה או מילוי 112. (א) צדי חפירה או מילוי, למעט חפירה או מילוי לפי השיפוע הטבעי של הקרקע שאין עמה סכנת התמוטטות, ושעמקם או גבהם עולה על 1.20 מטרים, יובטחו מפני התמוטטות על ידי דיפון מתאים עשוי עץ, מתכת או חומר אחר בעל חוזק נאות, על ידי מערכת שיגומים או על ידי כלונסאות.

שאלה: רשום שסעיף ד זה רק באישורו של מפקח עבודה ראשי. האם זה עדיין תופס?

ורדית צודקת. זה לא תופס. התשובה הנוספת היא ג' עמ' 11 ספר חוק ארגון הפיקוח סעיף קטן 6

תוקן

למה ד' לא נכון?

התשובה ד' לא נכונה כי זה באישור מפקח עבודה אזורי.

התשובה הנכונה היא ב

טעות קשה, הפוך

יש לך מקור?

איפה זה כתוב?

תמיד מהחיצוני לפנימי

תוקן מג' לב'

כתוב אצלי "מפנים לחוץ". אז ג' הנכון

מבפנים לבחוץ

מה התשובה הנכונה ?

טעות ! מהקצה הפנימי כלפי חוץ !!

תוקן מב' לג'

טעות זה מהחלק החיצוני לחלק הפנמי התשובה ב .

מהחלק החיצוני כלפני פנים!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!11

מהחלק החיצוני לפנימי לתקן

תדמיינו רגע בניה של מרפסת מבחוץ לבפנים...זה כמו לבנות בנין מלמעלה למטה! גם אנטולי אמר שזה מבפנים לבחוץ וגם ההגיון הפשוט אומר את זה

מהחיצוני לפנימי שתיהיה גישה ליציאה

הסיבה שיוצקים מרפסות זיזיות מהחוץ פנימה קשורה למשאבה/דוד הבטון. בזמן שפועל מחזיק את הצינור של המשאבה/מושך בחבל של דוד הבטון יש סכנה שידחף החוצה ע״י האלמנט בשל טעות מפעיל בעגורן/במשאבה. לכן הכי נכון לצקת מבחוץ פנימה ובתנאי שהגב מופנה תמיד לכיוון ההפוך מקצה המרפסת שיוצקים.

לעניות דעתי איני בא מתחום הבניין אולם ההגיון אומר מהפנים אל החוץ מהנימוק ככל שאנו מתרחקים מהפנים כך המומנט עולה ולכן.

אף אחד לא נתן תשובה נורמלית האם יקום הבן אדם שיתן פירוט לסיבה הזו כי אני לא רואה כל כך את ההבדל

חייב להיות מבפנים כלפי חוץ שלא יהיה כשל במרפסת . זה כמו שצריך לפתוח זרם מים לאט לאט במערכת חדשה של צינורות שלא יהיה הלם מים ולכן בקצה הקיצוני כלפי חוץ של המרפסת זה המקום הכי רגיש

מהקצה החיצוני כלפיי פנים, ככה העובד יוצק ונכנס חזרה מהמרפסת לבניין עצמו. במקרה ההפוך איך יחזור?

למה שתי האפשרויות ג׳-ד׳ הם אותו דבר נא לתקן

התשובה היא א תבדוק בתקנה

חובת התקנת דיפון אינה חלה על חפירה באמצעות מכונה (ספר עבודות בנייה )

(ב) עומס העבודה הבטוח יסומן באופן ברור ובולט לעין על המגדל.

אם עוברים מאתר של 2 קומות לאתר בנוי של20 קומות לא צריך הדרכה וריענון?

כן אני מסכים איתך

מעבר לאתר חדש נכון מאוד

שינו תתקנה לפעם בשנתיים

אפשר לתקן לשאלה רגילה ולא מורכבת בבקשה

יש לתקן גם במעבר לאתר חדש ,יש לבצע הדרכה לעובד

אורי צודק מכיוון שבאתר חדש יש סיכונים חדשים

למה אם נכנס עובד חדש כל העובדים צריכים הדרכה? רק העובד החדש צריך הדרכה! והשאלה מתי צריך לכל העובדים לכן התשובה זה ב ג